אברבנאל על ישעיהו ח:יז

וחכתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב, ר"ל ואם תעשו כן, בה' בטחתי שאף על פי שהוא מסתיר פניו מבית יעקב שהוא מלכות ישראל יושיע אתכם כמו שהראני בנבואתו, והנה יש לכם להאמינו, אם מפני הנבואה שבאה אלי שהם דברי אלקים חיים, וממעשה הגליון שצוני לעשות, שהכל היה מעם ה' צבאות ולא מלבי, ואם מפני הסימנים והאותות אשר נתן לי ה' בזה, שהם שני ילדי, מהר שלל המורה על גלות ישראל, ושאר ישוב המורה על שמלכות יהודה הנשאר ישוב אל אלוקיו וירחמהו, ושבשובה ונחת תושע יהודה, כמו שאמר אחר (להלן י, כא) זה שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור. וזהו אמרו כאן (יח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה' לאותות ולמופתים בישראל, רוצה לומר הנה אנכי בנבואתי, וגם כן בני, כפי מה שיורו שמותיהם כולנו אותות ראיות ומופתים בישראל על מה שיהיה בהם, לפי ששם האחד היה מורה על חרבן מלכות ישראל, ושם השני על השארות וקיום מלכי יהודה כמו שפירשתי ואמר הנביא שלא היה אומר זה מעצמו להיותו יושב בירושלם וחפץ לבשרם בשורה טובה, אבל שהוא קבל אותו מעם ה' צבאות השוכן בהר ציון, כי להיות שכינתו בהר ציון שהוא בית המקדש יחמול על העיר על ביתו ועל היכלו. ויש מפרשים הנה אנכי והילדים על בני הנביאים שהיו עמו יאמר הנביא שהוא ותלמידיו היו מספיקים בכח הנבואה לעשות אותות ומופתים להציל את ירושלם מידי אויביה, או שתלמידיו החביבים עליו כבניו יהיו לאותו ומופתים בדבר הזה. ולפי שהיו רשעי דורו משתדלים לדעת העתידות על ידי האובות והידעונים לכן אמר: