אברבנאל על ישעיהו סא:א

רוח ה' אלקים עלי וכו' עד שוש אשיש בה'. מפני שהנביא ייעד למעלה על הגאולה ייעודים ורמז להם לישראל שתהיה לעתים רחוקים ולזמן ארוך מאד באומרו אני השם בעתה אחישנה לכן סמך אליו רוח ה' אלקים עלי יען משח ה' אותי וגומר כאומר אף על פי שגאולה זו זמנה ארוך לא תתיאשו ממנ' ולא תכזיבו דברי כי אינ' דברי אנוש אבל הם דברי ה' הנכבד שרוח נבואה היה עלי בבשורות הישועה ועניניה ומשח ה' אותי כלומר יחדני יותר מכל הנביאים לבשר ענוים שהם ישראל לחבוש לנשברי לב רוצה לומר לחבוש מכות וצרות הגלות לאותם שהם בו נשברי לב, כי עם היות שהלב אינו מקבל פירוק חבור ולא שבירה הנה המשיל צרות גלות ישראל לשבירת הלב לפי שאין לה תרופה בדרך טבע כ"א בדרך נס אלקי וכמאמר המשורר הרופא לשבורי לב (תהלים קמז, ג), וביאר מהו שבירת הלב ואמר שהוא הגלות ולכן תהיה תרופתו לקרא דרור לשבויים שהם ישראל ולאסורים בכור עוני יקרא פקח קוח רוצה לומר פתיחת המאסר כי הגלות והשעבוד הוא מלקוח ולכן פתיחתו וביטולו יקרא פקח קוח.