אברבנאל על ישעיהו ס:ד

ולכן אמ' כנג' ישראל שאי סביב וראי שכל האומות ההם יקבצו ויבאו לך ואז על ידיהם בניך מרחוק יבאו ובנותיך על צד תאמנה שהוא מלשון כאשר ישא האומן את היונק (במדבר יא, יב), וכבר התבאר למעלה פעמים שנקמת האומות תקדם בהכרח לגאולת ישראל ותשועתו ומלכותו, ולכן זכר הנביא בסוף הפרשה שלמעלה נקמת האומות וחרבנם ועל הנשארים מאותה נקמה שישובו אל ה' נאמרה הפרשה הזאת והלכו גוים לאורך כולם נקבצו באו לך, ובזה אין סתירה בייעודי' והותרה השאלה הראשונה.

ובפסיקתא רבתי (תנא דבי אליהו זוטא כא, א) אמרו על פסוק זה קומי אורי באותה שעה מביא הקדוש ברוך הוא התורה ומניחה בחיקו ומבהיק זיוון של ישראל מסוף העולם ועד סופו אמר גבריאל לפני הקב"ה רבונו של עולם רצונך יבאו כל אומות העולם ויראו בטובתן של ישראל אומר ישעיהו אל יראו ה' רמה ידך בל יחזיון, אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם יבאו ויראו שנאמר יחזו ויבושו קנאת עם, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע יבאו ויראו ויבושו שנאמר ותרא אויבתי ותכסה בושה. והמאמר הזה ארוך שם מאד והיוצא ממנו מסכים עם מה שפירשתי.

ובבראשית רבה (ב, ה) א"ר חייא בר אבא מתחל' ברייתו של עולם צפה בית המקדש בנוי חרב ובנוי בראשית ברא אלקים הרי בנוי כד"א לנטוע שמים וליסוד ארץ, והארץ היתה תהו ובהו הרי חרב כד"א ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו, ויאמר אלקים יהי אור הרי בנוי ומשוכלל לעתיד לבא כד"א קומי אורי כי בא אורך זש"ה יאר ה' פניו אליך יתן לך מאור פנים, רבי יונתן אומר זה מאור שכינה שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. הנה בארו האור הנזכר על השכינה והדבקות האלקי בעם, וכן אמרו שם ירושלם אורו של עולם שנאמר והלכו גוים לאורך ומי הוא אורה של ירושלם הקב"ה שנאמר והיה לך ה' לאור עולם העירו בזה שהאור היוצא מירושלם ומישראל הוא אמונת אלהות השם יתברך ואמתתו, וזכר הנביא שכ"כ יהיו העמים והגוים הבאים לירושלם לקבל אמונת השם יתברך עד שישראל בראות רבויים יפחדו שלא יתחזקו בירושלם וימשלו בה ועל זה אמר (ה) אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך ודע שבותראי כפי הספרים המדוייקים אין יו"ד בין התי"ו והרי"ש ות"י בכן תחזין ותתנהרין, אבל כפי המסורת שהוא מלשון יראה וכמוהו אצלי בצפניה (ג, ז) אך תראי אותי תקחי מוסר שהוא מלשון יראה עם היותו חסר יו"ד ונהרת הוא מענין פחד ומרוצה כמו ונהרו אליו כל הגוים, ופירושו שבבא רוב הגוים שמה יקבלו ישראל יראה והתפעלות ופחד בראותם חיל הגוים כהמון ים שיבאו להם אבל מיד יתרחב לבבם בראותם שהם יבאו להכנע תחתיהם, (ו) ועל זה אמר שפעת גמלים תכסך שהוא מענין רבוי, ובכרי מדין הם קטני הגמלים שכלם משבא יבאו ויביאו מנחה לה' וזהו זהב ולבונה ישאו ותהלות ה' יבשרו, גם מארץ קדר יביאו צאן ואילים למזבח השם וזהו (ז) כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך כדי שיעלו במזבח השם לרצון והכתוב שאמר יעלו על רצון מזבחי הפוך כמו יעלו על מזבחי לרצון, ובזה האופן בית תפארתי אפאר והותרה בזה השאלה השנית. ויש מחלוקת בדברי חכמים זכרונם לברכה בדבר זה כי רבי אליעזר אומר שאין מקריבים בהמות הגוים לא אנחנו ולא הם לפי שחוששין בהם לרביעה והקשו מזה הפסוק לר' אליעזר ותירץ כלם גרים גרורים הם לעתיד לבוא דכתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד. ועל בני ישראל הבאים מהגלות במרוצה לאדמ' הקדש אמר (ח) מי אלה כעב תעופינה והם קהלות ישראל העולות מהגולה ולמהירות תנועתם המשיל הדבר בעופפות במהירות תנועת העב וכיונים אל ארובותיהם שיותר יעופפו היונים בשובם אל קניהם כדי לשוב אל גוזליהם ממה שיעופו בצאתם משם, ואפשר שאמר זה על עשרת השבטים שישובו בזמן ההוא, אמנם בפסיקתא רבתי דרשוהו על האומות שיבאו להתגייר לירושלם, ועם היות האיים. והם איי המערב רחוקים מאד מארץ ישראל זכר הנביא שגם הם עתידים לבוא לירושלם לקבל אמונת השם והוא אומרו (ט) כי לי איים יקוו והודיע גם כן שאניות תרשיש יבאו בראשונה להביא בניהם מרחוק באיי הים כי ראשונים יהיו בזה ואחריהם שאר האומות, ואמנם אומרו כספם וזהבם אתם אין ראוי לפרשו על ישראל אבל הוא חוזר אל האיים ואניות תרשיש שזכר שיביאו כספם וזהבם אתם להקריב מנחה לשם ה' אלקיך ולקדוש ישראל כי פארך, והותרה בזה השאלה השלישית.