אברבנאל על ישעיהו ו:ט

ויאמר לך ואמרת לעם הזה וגו', עד ואומר עד מתי ה'. זהו עצם השליחות, ודעתי הוא שהיה כנגד מלכות ישראל שהיה עתיד ליחרב וללכת בגלות מהרה, וכמו שאוכיח אחר זה מן הפסוקים, וכוונת הדברים האלה שמכלל החושים הגשמיים שברא הקדוש ברוך הוא באדם, הוא הראות והשמע, הם הם היותר מיוחסים ועוזרים בהשגה השכלית, לפי שהם כלים ואמצעיים לקנין ההקדמות אשר מהם תושלם הידיעה, וכמו שאמר משה אדוננו (דברים ד, לו) אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך וגומר, רוצה לומר שבשני החושים הדקים ההם - רוצה לומר - השמע והראות, קבלו מה שקבלו להשלמת שכלם, ועל ידיהם נשתלמו בהשגת מציאות השם ואחדותו ויכולתו.

ולהיות שני אלה החושים היותר נכבדים שבגוף, כתב הפילוסוף ששם האל התשוקה בהם יותר מבשאר החושים, ועליהם אמר שלמה (משלי כ, יב) אזן שומעת ועין רואה ה' עשה גם שניהם, ולכן צוה הש"י אל הנביא שיוכיח את ישראל שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראה ואל תדעו, והוא מאמר בתמיהה, רוצה לומר האם היה ראוי והגון שתהיו שלמים בחוש השמע ולא תבינו הדברים הנשמעים, ותשתלמו בענינים הנראים ולא תקבלו מהם ידיעה הנה אם כן נבראו שני החושים האלה הנכבדים לבטלה. וזהו אומרו: שמעו שמוע וראו ראה, רוצה לומר שמיעה אחד שמיעה וראייה אחר ראייה, ועם כל זה לא תבינו כאלו הכחות ההם נמצאו לריק, ועל זה אמר שלמה (שם יז, טז) למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין, ואמר שהסבה בזה החסרון הוא עובי שכלם ולבם הערל שממנו תוצאות חיים, והיא התחלת החושים כולם, ולכן בהיותו אטום וערל נמשכו אחריו חסרונות הידיעה וההכנה אשר יקבל האדם באמצעות חושיו. וזהו אומרו (י) השמן לב העם הזה ומלת השמן מקור כאלו אמר לבם שמן ואטום וערל, ובעבור זה אזניו הכבד ועיניו השע רוצה לומר בחוש השמיעה ימצא בהם הכבדות והעדר ההבנה ממושגיו, ובחוש הראות ימשך גם כן העורון, כי כל זה נמשך אחר ערלת הלב, ויהיה אומרו אזניו הכבד ועיניו השע, כלם מקור - או יחזור מלת 'הכבד והשע' ללב - אשר זכר כי הוא בערלתו יכביד האזנים וישע העינים. ואמנם אומרו:

פן יראה בעיניו הוא כאומר האם נחשוב שיש עוד תקוה שישובו לראות בעיניהם ולשמוע באזניהם ויבין לבם באמצעות מושגיהם, עד שישובו אליו ויתרפאו מזה החולי הרע, הנה זה אי אפשר בלי ספק, כי הם כל כך מוטבעים בזה החולי, עד שאין להם עוד תקוה. והותרה בזה השאלה הששית:

והרמב"ם ז"ל בספר המדע פירש הכתובים באופן אחר, רוצה לומר כיון שמה שהם שומעים אינם רוצים להבין, ומה שהם רואים אינם משתדלים לדעתו, לכן אמר השם לנביא וצוה לו: השמן לב העם הזה, שיסוב את לבם אחורנית, ויכבד אזנם וישע עיניהם באופן שלא ישובו בתשובה ולא יתרפאו עוד, כי לולי זה אולי ישובו בתשובה ויראה בעיניו ולבבו יבין ורפא לו וזה דרך השם לעור עיני הרשעים שלא ישובו בתשובה, לפי שאין תשובתם שלמה וימנע מרשעים אורם וכן נאמר בפרעה (שמות י,) ויחזק ה' את לב פרעה, ובסיחון (דברים ב, ל) כי הקשה ה' אלהיך את רוחו ואמץ לבבו, וכן בבני עלי (שמואל א' ב, כה) ולא שמעו בקול אביהם כי חפץ השם להמיתם. ולפירוש הזה נטה הרב רבי דוד קמחי, ויהיה לפי זה השמן והכבד והשע, צווי לא מקור, ויש סמך לדעת הזה בפרק ארבעה ראשים, אבל הוא בכללו רחוק אצלי שינעל השם דרכי התשובה משום אדם, ובענין פרעה אבאר הדרוש הזה על פי שרשיו בעזר הצור:

ויש מפרשים שלהיות דרך הרשע המכעיס את השם לעבור על מצות השם ולמרות מאמרו, אמר השם יתברך לנביא, אחר שזה דרכם כסל למו, אמור אליהם שיעשו הפך הנרצה אלי, ואולי יעשו מה שתאמר הפך כפי דרכם ויקבלו בו תועלת רב. וזהו אומרו: לך ואמרת לעם הזה, שבהיותם שומעים את הדברים האלהיים לא יבינו אותם, ובראותם נפלאות השם ומעשיו לא ידעו ולא יבינו ענינם, והשמן לבם, רוצה לומר שיצוה אותם להיותם ערלי לב ואטומי שכל וזהו גם כן ואזניו הכבד ועיניו השע, ואין זה מפני שאני חפץ בזה, אלא מפני שאולי כפי דרכם יעשו ההפך ממה שתאמר, ובזה האופן מהתחבולה יקבלו רפואה. וזהו אמרו: פן יראה בעיניו, רוצה לומר אולי כאשר תזהירם בזה האופן הם יעשו בהפך, ויראו בעיניהם ובאזניהם ישמעו ולבבם יבין, וימשך אליהם תועלת עצום, זהו אמרו ושב ורפה לו, אבל הפירוש הזה עם היותו מתישב על הלשון, הנה הוא כנגד האמת כי לא יקבל האדם רפואה בעשותו הדברים הרצוים, אם לא יעשה אותם לשם מצות הש"י ומפני קיום דברו: