אברבנאל על ישעיהו ו:יא

ואמר עד מתי ה' וגו' עד סוף הנבואה. שאל הנביא מהשם יתברך עד מתי יתמיד לישראל זה הקושי העצום מכבדות אזניהם ועורון עיניהם וערלת לבותם ומאנם לשוב בתשובה, והשיבו הש"י כי יתמיד חטאתם עד שיקבלו עונשם, שיהיו עריהם שוממות מבלי יושב בשווקים וברחובות, והבתים יהיו מאין אדם שידור בהם, וגם האדמה הנעבדת, רוצה לומר שדות וכרמים וגנות ופרדסים תשאה שממה וזה כולו אמר על מלכות ישראל כשתגלם שמלנאצר מלך אשור, ולפי שנזכר שם שגלו ישראל מעל אדמתם אל ארץ רחוקה ויושב אותם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי, לכן אמר כאן (יב) ורחק ה' את האדם, וישראל קרואים אדם, לפי שריחוק גדול הרחיקם מעל ארצם, וזו ראיה מבוארת שהנבואה הזאת נאמרה על מלכות ישראל שגלו למרחוק. וראיה שנית ממה שאמר ורבה העזובה בקרב הארץ, רוצה לומר שהארץ תעזב מהם עזיבה רבה, וזה היה בעשרת השבטים שלא חזרו מגלותם עד היום הזה. ואמנם אמרו (יג) ועוד בה עשיריה, אפשר לפרשו גם כן על עשרת השבטים עצמם שברחו קצת מהם ונכנסו עם בני יהודה ונאחזו בתוכם כמו עשיריתם, גם שהחזירם ירמיה מן עמון ומואב ושאר הארצות ההם שהלכו מהם שם, לא אותם שגלו ללחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי, כי אם אותם אשר הלכו וברחו לשאר הארצות סביבות ארץ ישראל, והם כלם היו עשיריה מן השבטים, אבל היותר נכון אצלי שנאמר על מלכות יהודה וירושלם, שלא הלך באותו גלות כי נשארו בני יהודה בארצם זמן מה עד אשר נתמלא סאתם שנאמר (איכה א, ג) גלתה יהודה מעוני אחר כך, וזהו אמרו: ועוד בה עשיריה, רוצה לומר ועוד ישאר בה רוצה לומר מכל י"ב שבטי ישראל בירושלם וערי יהודה ומלכות זרע דוד - כחלק עשירי מהם, וזכר שאחרי היותם נשארים בה זמן מה, יבאו הם גם כן לגלות רוצה לומר בני יהודה, ועליהם אמר:

ושבה והיתה לבער ויהיו כאלה וכאלון שהם אילנות, שכשירצו בני אדם לתקנם כדי שיעשו פרי רב, יזמרו אותם ויכרתו ענפיהם הרעים וישליכם לחוצה, ובאמצעות אותה השלכה תשאר טובה המצבת ועמידת הענפים הנשארים, וזהו אמרו:

אשר בשלכת מצבת בם, רוצה לומר אשר בהשלכת ענפים רבים תשאר מצבת מה שמה, וכן יהיה זרע קדש שהם בני יהודה מצבתה, כי יהיה להם שארית בארץ אחר גלות עשרת השבטים. וקרא לבני יהודה זרע קדש, להיות מלכיהם מזרע בית דוד שהם זרע קדש באמת.

ויש מפרשים ועוד בה עשיריה, שהיתה נבואה על גלות ירושלם וניבא שלא יהיה חרבן ירושלם עד עבור בה עוד עשרה מלכים, והם עזיהו יותם אחז יחזקיהו מנשה אמון יהואחז יהויקים יכניה צדקיהו, שבימיו היה החרבן, ושאומרו כאלה וכאלון הוא נחמה ינחמם, כי גלותם ובעורם לא יהיה עולמי, אבל יהיה כאלה וכאלון, אשר בהשליכו עליהן בזמן החורף יש בם מצבת וקיום, כי בזמן הקיץ יפרחו עליהן כבראשונה, כן ישוב להיות זרע קדש מצבת הארץ ההיא כבראשונה, והרב רבי אברהם בן עזרא פי' כאלה וכאלון אשר בשלכת, שהם שני האילנות שהיו נטועים בשער ירושלם והיו חזקים מושרשים שמה לא ימוטו ממקומן, ויש להם מצבת במקום ההוא, כן זרע קדש הנשאר ושישוב מגלות בבל, יהיה מצבת הארץ ההיא וקיום בה: