אברבנאל על ישעיהו נט:יא

ומפני הצרות האלה נהמה כדובים כלנו כי הדובי' הומים בקול המיה ויללה וכיונים הגה נהגה כי גם הם הוגים בקול יללה נקוה למשפט רוצה לומר שיעשה הקב"ה באויבינו הצרים אותנו ואין לישועה שיושיענו מאויבינו והיא רחוקה ממנו (יב) וזה לפי שרבו פשעינו נגדך, והפסוק הזה בא מדבר כנגד השם יתברך, וחשב ה"ר דוד קמחי בפירושו למלטו מהכפל והמותר שלמעלה אמר שבפשעי האבות היה אריכות הגלות ושעתה הוסיף שגם בפשעי הבנים נתארך, ונראה לי שאין הדבר כן אלא שלמעלה הוכיח את ישראל על עונותיהם שהיו בין אדם לחבירו כמו שהתבאר ועתה דיבר הנביא מהעונות שבין אדם למקום ולכן דיבר לנכח באומרו כי רבו פשעינו נגדך וחטאתינו ענתה בנו רוצה לומר שהפשעים וחטאים שהיו בין אדם למקום היו רבים מספור, ואומרו ענתה בנו לשון יחידה פירשו בו שרוצה לומר כל אחד מהחטאות ענתה בנו וכמוהו ועיניו קמה (שמואל א' ד, יז), ויבא אלי אנשים, נלכדה הקריות, לא תמעד אשוריו (תהלים לז, לא), והדומים להם, ואפשר לפרש ענתה בנו חוזר לישועה שזכר למעלה כאלו אמר רחקה ממנו והיא ענתה בנו כי רבו פשעינו נגדך וחטאתינו, ועם זה שפירשתי לא יהיה דוחק בכתוב, ואמנם אומרו כי פשעינו אתנו ועונותינו ידענום יהיה פירושו שרחוק הישועה והעדרה ענתה בנו כמו שרבו פשעינו וחטאתינו נגד השם יתברך בינינו למקום לפי שהם דברים נסתרים וה' יראה ללבב אבל במה שבין אדם לחבירו ומהרשע והעדר המשפט אינו צריך לעדות כי הם דברים מפורסמים והוא אומרו פשעינו אתנו ועונתינו ידענום רוצה לומר שהם מפורסמים וגלויים ואין צריך להביא עליהם עדות אחר, וביאר בהם ענין חמש מדרגות אנשים שזכר בתחלה, וראשונה, זכר הבעלי דינין שתובעים ונתבעים בשקר, (יג) ועל הנתבע אמר פשוע וכחש בה' לפי שאם התחייב שבועה ישבע לשקר ויכחש בה', וכן התובע נסוג מאחר אלקינו כי אין פחד אלקים לנגד עיניו לשאול מה שאינו שלו ועל העדים המשקרי' אמר עושק וסרה, ועל המליצים ועורכי הדיינים אמר הוגו והורו מלב דברי שקר כי הורו הוא מלשון ולהורו' את בני ישראל (ויקרא י, יא) והוגו הוא מלשון דבור לפי שהמליצים ועורכי הדיינים היו מדברים ומורים מלבם טענות משקרות להצדיק את הרשע, (יד) ועל הדיינים אמר והוסג אחור משפט, ועל הסופר אמר וצדקה מרחוק תעמוד כי כשלה ברחוב אמת וצדקה לא תוכל לבוא רוצה לומר שבכתיבתו לא כתב אמת ולא נכחה, ועשה הנביא בזה משל נאה כאלו הצדקה והאמת נחלשה ונפלה בידיהם ולא תוכל לבוא לבית דין ולכן אמר וכשלה ברחוב אמת להגיד שאפילו ברחובות העיר לא היו נכלמים מהשקר וכן אמר ירמיהו ובקשו ברחובותיה אם יש מבקש אמונה (ירמיה ה, א).