אברבנאל על ישעיהו נט:י

ואמר שבסבת החשך המכסה אותנו נגששה כעורים קיר ואין מלת נגששה כמו נמששה כאשר חשבו המפרשים מלשון והיית ממשש בצהרים (דברים כח, כט) אבל נגששה הוא מלשון ויגש אליו יהודה (בראשית מד, יח), גש הלאה, גשו נא אלי, ואע"פ שאין הגימל דגושה כבר יבואו בכתוב רבים הרפוי במקום הדגוש, והענין שמפני שהעורים בפחדם שיפלו יגשו תמיד אל הקיר להיותו דבר קיים ומרבים בנגישה לכן אמר נגששה כעורים קיר ובאה השי"ן כפולה להורות על רבוי ההגשה כמו ירקרק או אדמדם וכדי לחזקו כפל המאמר באמרו וכאין עינים נגששה, ואמר שלא היה זה להעדר האור כי אם להעדר הראות שהוא משל לשכל וע"ז אמר כשלנו בצהרים כנשף שבעת הצהרים שהאור יותר חזק היו נכשלים כמו שיכשלו בנשף בחוזק החשך, וכל זה משל נאה להגיד שאמת האלקי בהיר הוא כשחקים אבל עוורי הלב וסומי השכל יכשלו בו, ואמנם אמרו באשמנים כמתים הוא מענין שממה אצל ה"ר דוד קמחי והוא שם לקברים וכאלו אמר הרי אנחנו כמתים, ורש"י פירש בשם דונש בן לברט שהוא לשון שומן והאלף נוסף כמו אלף שבואחותי, באזניכם, ודרך האתרים (במדבר כא, ב), אף כאן באשמנים פירושו בין החיים השמנים אנחנו כמתים.