אברבנאל על ישעיהו נה:ב

ואמר למה תשקלו כסף בלא לחם והמשיל במאמר הזה התורה ללחם מפאת דמויים אחרים. ראשון, שהלחם הסבה הפועלת בו היא מאת ה' מן השמים והסבה המקבלת היא הארץ וכמו שאמר כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה (ישעיה נה, י) וגומר, וכן התורה סבתה הפועלת הוא השם יתברך והמקבלת היא בני אדם עם היותם חמריים בהיותם מוכנים אליו. ושני, שהלחם מבין שאר המאכלים הוא סועד לבו של אדם והוא יסוד מזונותיו וחייו וכמו שאמר ולחם לבב אנוש יסעד (תהלים קד, טז) כן התורה היא מעמדת האדם ומקיימת ומסעדת אותו וכמו שאמר אדון הנביאים שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום וגומר כי לא דבר רק הוא מכם כי היא חייכם (דברים לב, מז) וגומר. ושלישי, שהלחם הוא מזון משותף לשאר המזונות כמו הבשר והדגים והפירות שרוב אכילתם הוא בהתחברות הלחם כן שאר החכמות מבלתי התורה לא יאכלו כראוי ובהתחברם עמה והיה מאכלם משובח, וכמה תמצא מדמויים אחרים בענין הזה כשתפליג בו העיון, ומפאת הבחינות והדמויים האלה המשיל התורה למים וללחם והדעות ליין והאמונות התוריות לחלב כמו שזכרתי, ולכן באומרו למה תשקלו כסף בלא לחם דיבר כנגד כת שלישית מהאנשים שהם עיוניים והוגיעו עצמם בחכמות נכריות וכנגדם אמר למה תשקלו כסף והיא חקירה פלוסופית שהיא כולה בשקול הדעת למה תתיגעו בשקול ההוא כיון שאין בו הזנה אמתית לנפש כמו התורה שהיא לחם מן השמים ומזון אלקי, ועוד שהעמל והיגיעה שאתם עמלים ויגעים בעיון ובחקירה ההיא אינה לשבעה כי הנפש לא תמלא ולא תסתפק בה אבל תמיד ישארו ממנה ספיקות, ולכן הפלוסופים האחרונים סתרו דברי הראשונים ובטלו דעותיהם לפי שאין בעיון המחקרי שבעה כמו שיש בדברי הנבואה שלא ישאר מהם לנביא ולא לבאים אחריו פקפוק ולא ספק ולכן אמר ויגיעכם בלא לשבעה, וכיון שהדבר כן שמעו שמוע אלי ואכלו טוב רוצה לומר המאכל הטוב שהוא מעשה המצות ותתענג בדשן נפשכם במשקה הדעות והאמונות, ומה טוב אומרו ותתענג כי כמו שזכרתי העדון והערבות משיג ממשיגי ההשגה, ואמר הנביא זה העונג כנגד היין והחלב שזכר, וביאר עוד שמלבד כל השלמות ההוא שיזכו אליו בעולם הזה עוד יזכו לאחר המות לחיים נצחיים בעולם הנשמות ועל זה אמר עוד הטו אזניכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם שהוא חיי הנפש, ולפי שאמר זה על האמונות לכן המשיך אליו ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים ואמר ברית עולם על החיים הנפשיים אשר זכר שהוא ברית עולמים בל תמוט ועל האמונות האלהיות אמר חסדי דוד הנאמנים כי כן אמר המשורר חסדי ה' עולם אשירה לדוד ודוד אודיע אמונתך בפי (תהלים פט, ב), (ד) ונתן טעם למה ייחס אותם לדוד באומרו הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים ועד הוא מלשון עדי שהיה דוד עדי לכל הגוים נגיד ומצוה אותם בדבריו ותהלותיו לשיתנהגו בדרך ה' (ה) וחתם הדברים באומרו כנגד האומה הן גוי לא תדע תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו רוצה לומר שהגוים אשר לא ידעום מעולם יבואו אל ישראל ללמוד תורה כאלו הוא קורא אותם, וזהו למען ה' אלקיך ולקדוש ישראל כי פארך. הנה התבארה הנבואה הזאת והותרה בפירוש הפ' הזאת חמשת השאלות האחרונות.