אברבנאל על ישעיהו נה:א

הוי כל צמא לכו למים עד סוף הנבואה אמיתת הענין בכתובים האלה הוא שהנביא עשה בישראל מדרגות כי מהם יהיו צמאים גם רעבים לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' וכמאמר המשורר (תהלים מה, ג) צמאה נפשי לאלקים לאל חי, ואליהם היתה הקריאה ראשונה הוי כל צמא לכו למים שהיא התורה והשפע אשר יבא בזמן ההוא בירושלם כמו שאמר הנביא זכריה (זכריה יד, ח) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחורף יהיה שהוא גם כן רמז אל השפע התורני שיצא השם לכל הארץ כמו שאמר כי מציון תצא תורה (ישעיה ב, ג) וע"ז אמר לכו למים, עוד שער מדרגה אחרת מהאנשים שאין להם צמא ותאווה ותשוקה רבה והם עמי הארץ שאין בהם עיון, וכבר ידעת שמלת כסף הנחתה הראשונה היא הכוסף והתאוה ומפני שמתכת הכסף יכספוהו הכל לכן מפני הכוסף נקרא כסף, והנה העיון המחקרי יתואר בכסף לפי שבני אדם כוספים אותו עד שמפני זה קראו לחכמה העיונית פילוסופיא והמעיין פילוסוף שפירושו חשק חכמה או חושק החכמה, ולכן אמר הנביא כאן כנגד האנשים שאין בהם ידיעה ולא חכמה ולא כוסף אליה ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכולו רוצה לומר אע"פ שאתם חסרים מכל ידיעה ולא כוספים אליה לכו ללמוד ולהטריח עצמיכם בלמוד התורה ואז תאכלו ותהנו ממנה וכמו שאמרו יגעת ולא מצאת אל תאמן (מגילה ו, ב), ומלת שברו היא כפשוטה מלשון שבירת הגוף ויגיעתו וכמו שדרשו חכמי' ז"ל (במדבר יט, יד) זאת התורה אדם כי ימות באהל (שבת פג, ב) אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה שהוא רמז שיטריח גופו וישברהו ולכן נקראת תושיה שמתשת כחו של אדם, האמנם חזר לומר ולכו שברו להגיד שהיגע בתורה לא לבד יזכה לדעת פירוש המצות המעשיות שתאר בשם אכיל' כמו שאמר לכו שברו ואכולו אבל גם יזכה לדעות האמתיות והאמונות העליונות ואותם תאר ביין וחלב באומרו שנית ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב כי המצות המעשיות כינה בשם אכילה והאמונות בשם משתה היותר שלם שאפשר.

ואמנם למה נמשלה התורה למים ולשאר הדברים שזכר הנביא הנה במסכת תעניות (תענית ז, א) אמרו, ר' חנינא בר אידי אמר למה נמשלו דברי תורה למים לומר לך מה המים מניחים מקום גבוה ויורדים למקום נמוך אף דברי תורה מניחים מי שדעתו גסה עליו והולכים אצל מי שדעתו שפלה, אמר רבי אושעיה למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו מים ויין וחלב לומר לך מה שלשה משקין הללו נפסלין בהיסח הדעת אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת, דבר אחר מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים אף דברי תורה אין מתקיימין במי שדעתו שפלה עליו. עד כאן. ובספרי דרשו באופן אחר אמרו שם נמשלו דברי תורה למים שנאמר שתה מים מבורך מה מים חיים לעולם אף דברי תורה חיים לעולם שנאמר כי חיים הם למוצאיהם, מה מים מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף דברי תורה כן אמרות ה' אמרות טהורות, מה מים משיבין את נפשו של אדם אף דברי תורה תורת ה' תמימה משיבת נפש, מה מים חנם לעולם אף דברי תורה הוי כל צמא לכו למים, כי טובים דודיך מיין מה יין משמח את הלב אף דברי תורה משמחים את הלב שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב, ומה יין אי אתה טועם טעם בתחילתו וכל זמן שהוא מתיישן בקנקן הוא משתבח כך דברי תורה כל זמן שמתישנין בגוף משתבחין שנאמר בישישים חכמה, מה מים אי אפשר להתקיים לא בכלי כסף ולא בכלי זהב אלא בכלי חרס כך תלמיד חכם כן. ע"כ. ובפסיקתא רבתי אמרו בענין המים מה המים נתנין מלמעלה אף דברי תורה נתנין מלמעלה שנאמר מן השמים דברתי עמכם, מה מים מכסין ערותו של ים כמים לים מכסים כן דברי תורה על כל פשעים תכסה אהבה. עד כאן. ובשוחר טוב אמרו מה המים יורדין טיפין טיפין ונעשין נחלים כן דברי תורה שתי הלכות היום ושתי הלכות למחר עד שנעשה כמעין נובע, מה מים מגדלים את הצמחים כך דברי תורה מגדלין כל מי שעמל בהם שנאמר בי מלכים ימלוכו, מה מים אין הגדול מתבייש לומר לקטן השקני מים אף דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן למדני פרק אחד או הלכה אחת. ע"כ. ואתה רואה כמה מהחכמה ויופי המליצה יש בדברי החכמים האלה ז"ל, אבל משום ישמע אדם ויוסף לקח אענה אף אני חלקי עוד, הנה שתיית המים לאדם יש בה שתי תועלות הכרחיות האחת לכבות התלהבות החום שבגוף עד שפעמים רבות שתיית המים הקרים תרפא הקדחת האדומית, והתועלת השני שהמזון לאצטומכא כשיעשה ממנו הבימוס הוא עב בעבות וגסות המזונות עד שמפני זה היה בלתי אפשר שיעבור בשיריינים מפני עוביו אם לא ידקדקוהו המים כי בהתערבם עמו יעשה המזון דק ורקיק ויעבירוהו השיריינים, ודמיון שתי התועלות האלה תמצא בענין תורתינו האלקית כי בהתלהב עיון המחשבות והחקירות השכליות והספיקות המתחייבות מהם תשקיטהו התורה האלקית באמונותיה ולמוד דעותיה על צד הקבלה וכמו שאמר אדון הנביאים וידעת היום והשבות אל לבבך (דברים ד, מ) כי בידיעת התורה יתישב הלב ויתבטלו ספיקותיו, גם הדעות האלקיות שהם כפי אמיתתם קשים לצייר ולהשיג ענינם כפי העיון הנה התורה האלקית תעביר אותם במעברים הצרים רוצה לומר שתלמד אותנו הדעות האמתיות באופן מקובל שנוכל לדעתם ולציירם דומה למה שיעבירו המים את המזון בשיריינים והמעברים הצרים, ואלו הן שתי תועלות הכרחיות דומות לענין המים בטבעם, ואמנם היין ימצאו ג"כ בו דמויים לדעות האלקיות, ראשונה. בשהוא מזון מיוחד אל הלב עד שצוו חכמי הרפואה לתתו למתעלפים לפי שיעבור אל הלב מבלי עמל כן הדעות האלקיות הם מזון לביי מיוחד ללב האדם ונפשו ומי שתקצר נפשו ויתעלף לקוצר השגתו הנה החכמים והידיעה שילמדוהו תחלימהו ותחייהו כמו שאמר והחכמה תחיה בעליה (קהלת ז, יב). ודמוי שני, שהיין הוא בטבעו משמח את האדם וכמאמר המשורר (תהלים קד, טז) ויין ישמח לבב אנוש, כן הדעות הנפשיות משמחים לב האדם וכמו שאמר הפלוסוף שהעדון והערבות משיג ממשיגי ההשגה ולכן היו פקודי השם ישרים משמחי לב. ודמוי שלישי, לפי שהיין כאשר יעבור אדם גבולו ישתכר וכמו שאמר וכגבר עברו יין (ירמיה כג, ט) ולכן ראוי לשתותו באופן ממוצע וממוזג במים כן בדעות אומר במופלא ממך אל תדרוש כי יש לשכל האנושי גבול לא יעבור ממנו ומזיגת הדעות היא במים שהיא התורה האלקית, ואמנם החלב יש לו דמוי גדול עם האמונות אם מפני שהוא יוצא משדי המינקת כמו שהאמונות האמתיות יצאו מהקדוש ברוך הוא שהוא המניק המגדל והשומר את עמו, ואם מפאת לובן החלב שהוא מורה על הפשיטות והנקיות כי כאשר הדבר הפך לבן טהור הוא כן האמונות האמתיות הם כמו החלב הטהור הנקי שלא יתערב בו שום טומאה ודבר נמאס וכוזב, ואם מפני שכמו שמהחלב תעשה הגבינה ואיננה כי אם חלב נקפה ככה המצות המעשיות הן תולדות מהאמוניות אם לא שהאמוניות הן רוחניות והמעשיות הן מוגשמות.