אברבנאל על ישעיהו נד:ט

ואמנם אומרו אחר זה כי מי נח זאת לי נמצא בספרים הקדומים חלוף במלה הזאת כי יש ספרים שהיא כתובה מלה אחת כימי וכן תרגמו יונתן וכן דרשוהו בפרק חלק (סנהדרין צט, א) מלשון ימים, ויש ספרים שהם שתי מלות כי מי שהוא מלשון מים, ויש לפרש שתי הנוסחאות כי אם יהיה כימי נח מגזרת יום יאמר הנביא בשם האל שכמו מה שקרה לישראל בחטאתיהם וגאולתם ותשועתם כן קרה לדור המבול שנתרבו על פני כל הארץ והשחית כל בשר את דרכו ונתן השם להם זמן לשוב בתשובה ולא שבו ונתחייבו כליה ונשארו מהם מעט מהרבה נח ובניו והם נעשו לגוי גדול ומאלה נפצה כל הארץ ונשבע ה' בזרוע קדשו שלא להביא עוד מבול לשחת כל בשר כן ישראל פרו ורבו ותמלא הארץ אותם ומלאה הארץ חמס מפניהם ונתן השם להם מקום לשוב בתשובה ולא שבו עדין, ומפני זה שבלת מים שטפתם זרם מים רבים שהוא הגלות האמנם ישארו מהם אחד מעיר ושנים ממשפחה כאותם שניצולו בתיבה והם יהיו לראש פנה וירבו ויעצמו בארץ וישבע השם שלא להביא עוד עליהם גלות והוא אמרו כימי נח זאת לי רוצה לומר בת ירושלם היתה לפני כמו אותם שהיו בימי נח בכל עניניהם הטובים והרעים וכמו שלאותם המועטים שניצולו מהמבול נשבעתי מעבור מי נח על הארץ והשבועה היא הברית שכרת ע"ז כן נשבעתי מקצוף עליך ומגעור בך, ואם נפרש כימי נח מלשון מים יאמר הכתוב כי כמו אותה השבועה וברית שנשבעתי לנח על ענין המים כן נשבעתי לישראל על ענין הגלות ולכן קראם מי נח לפי שגזר הקב"ה על גאון המים בזכות נח עד פה תבוא ולא תוסיף ופה תשית בגאון גליך (איוב לח, יא), וחזר שבועתו אליהם שלא יבאו עוד בגלות באומרו (י) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה רוצה לומר אלו ההרים החזקים והקשים בטבעם כבר יפול בהם אפשרות ההפסד עם כל קשיים אבל חסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט שא"א שלא תתקיים, ובבראשית רבה כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה (ישעיה נד, י) ר' יהודה בר חנן בשם רבי ברכיה אם ראית זכות אבות שמטה וזכות אבות שנתמטטה לך הדבק בגמילות חסדים הלא הוא דכתיב כי ההרים ימושו אלו האבות והגבעות תמוטינה אלו האמהות וחסדי מאתך לא ימוש. ע"כ. ואפשר לפרש כפי דרכם שאחרי הגאולה לא יצטרכו לזכות האבות והאמהות כי אם מפאת עצמם יזכו לדבקות האלקי ולשמירת השגחתו וזהו אומרו וחסדי מאתך לא ימוש רוצה לומר מאתך מלבד זכות האבות.