אברבנאל על ישעיהו נד:יא

עניה סוערה וכו' עד הוי כל צמא לכו למים: הכתובים האלה אפשר לפרשם באחד מב' פנים. הא', שהמה קשורים למעלה רוצה לומר אחרי שהדבר כן שנשבעתי מקצף עליך ומגער בך עוד כל ימי הארץ את עניה סוערה בצרות וצער הגלות ושבגלות לא נוחמה דעי נא וראי שתהיה מעלתך אחר גאולתך כל כך שאפילו אבניך יהיו מיושבות על נופך שיהיה לך במקום סיד וכן אשים יסודך ספירים (יב) ושמתי כדכוד שמשותיך רוצה לומר החלונות שהשמש נכנס בהם שדרך בני אדם לעשותם מזכוכית צבועה אני אעשה אותם מכדכוד שהיא אבן זכה ובהירה, וכן שעריך יהיו מאבני אקדח שהיא אבן מזהירה כאש הקודחת, וכל גבולך יהיה לאבני חפץ, וכל זה משל לרוב הגדולה והעושר והכבוד (יג) עוד יעדם בטובות הנפשיות באומרו וכל בניך למודי ה' רוצה לומר שלא יצטרכו למלמד וכמאמר הנביא ירמיהו (ירמיה לא, לז) ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, וזכר א"כ שלימותם בארץ ראשונה, בעושר וכבוד. שנית, בחכמה שתמלא הארץ דעה את ה'. שלישית, שירבה השלום ביניהם וזהו ורב שלום בניך כי השלום נמשך מהחכמה והידיעה כמו שפירשתי למעלה.