אברבנאל על ישעיהו נב:יד
Abarbanel on Yeshayahu 52:14 (Abarbanel on Isaiah 52:14) · אברבנאל על ישעיהו · free full Hebrew text
Open in the reader →ואמנם אמרו אחר זה כאשר שממו עליך רבים כן משחת וגומר מוכיח על מה שאמרתי לך פעמים רבות שהנביאים היו מדברים פעם לנכח ופעם שלא לנכח ולכן אמר כנגד ישראל בלשון נכח כאשר שממו עליך רבים ושאר הפרשה כולה באה בלשון נסתר כן משחת מאיש מראהו כן יזה ושאר הפסוקים כולם, ואין דמוי הכתוב כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש כי הדמוי הוא כאשר שממו עליך רבים כן יזה, ויהיה פירוש הכתוב לדעת המפרשים כאשר שממו ותמהו עליך רבים מהאומות כמו שאמר משה רבינו עליו השלום בקללותיו ושממו עליה אויביכם והענין כאשר יתמהו על שפלותך ורוע מזלך ותכיפות צרותיך, והדין היה עליהם שיתמהו כי כן היה מראהו של ישראל משחת יותר מכל איש ותארו משחת יותר מבני אדם, הנה (טו) כן יזה גוים רבים רוצה לומר כמו שהיה השפלות וההשחתה בקצה האחרון כן תהיה המעלה באותו ערך כי ישראל זה עם כל מיעוטו יזה גוים רבים רוצה לומר יפזר אותם וינצחם, או יהיה יזה מלשון ויז נצחם על בגדי (ישעיה סג, ד) וכאילו אמר ישפוך דמיהם, והרד"ק ואביו פירשוהו מלשון דבור שיזה כמו יטיף והכוונה שיגרום לדבר עליו בהתחדשות מדרגתו כי יתמהו ממנו מאד, ויורה על זה אומרו עליו יקפצו מלכים פיהם רוצה לומר ידברו בדלוג גדול על ענינו, ולפי שאשר לא סופר להם ראו כלומר כי מה שלא סופר ולא הוגד להם שקרה בעולם באומה מהאומות בזמן מהזמנים ראו עתה בישראל, ואשר לא שמעו שהיה מעולם התבוננו עתה בעינינו, ויהיה ואשר לא שמעו התבוננו כפל ענין במלות שונות, ויותר נכון אצלי כי אשר לא סופר להם מהמעלות שהיו לישראל בזמן בית ראשון ראו עתה, ואשר לא שמעו שהיה לישראל בזמן בית שני התבוננו עתה שנתחדש בו, זהו הדרך הנאות בפסוקים האלה כפי פשוטם, אמנם רש"י פירש עליו יקפצו מלכים פיהם מרוב תמהון ואם לא תאבה שיהיה בכתוב דבור לנכח ושלא לנכח תוכל לפרש שלא אמר הנה כאשר שממו עליך רבים כנגד ישראל כי אם על האומות, כי מפני שעליהם אמר למעלה סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו שקרא את האומות טמא לפי שבזמן מפלתם וחרבונם תהיה משחתם בהם כטמאים הבזויים לכן אמר אליהם כאשר שממו עליך רבים כלומר כמו שעליך האויב הטמא ישוממו רבים במפלתך כן היה משחת מאיש מראהו של ישראל עבדי שזכר וכמו שאתה שחת את ישראל לכן היה משורת הדין שכן יזה גוים רבים באופן שכאשר עשית יעשה לך גמולך ישוב בראשך. ובזה נשלם החלק הראשון הזה.