אברבנאל על ישעיהו נא:יט

ואמנם אומרו שתים הנה קוראותיך מי ינוד לך השוד והשבר והרעב והחרב פשט הכתובים אומר אלי שלא אמר שתים הנה קוראתיך כי אם על שתי הגליות גלות בית ראשון וגלות בית שני, ועל שניהם אמר מי ינוד לך וזכר הרעות שקבלו בכל אחד מהגליות ההנה שהן ארבע, הראשון, הוא השוד רוצה לומר השלל והבזה ששללו אויביהם את כל אשר להם מלשון אם גנבים באו לך אם שודדי לילה (עובדיה א, ה). והשני השבר שהוא החרפה והבזיון נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה בחורים טחון נשאו (איכה ה, יג) וגומר שעליהם אמר הנביא על שבר בת עמי השברתי קדרתי. והשלישית, הוא הרעב. והרביעית, הוא החרב, הרי לך שהם ארבע מיני הרעות אשר סבלו בכל אחד מהגליות, (כ) ועוד זכר רעה חמישית באומרו בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר רוצה לומר שאותם המתים מהרעב או החרב לא ניתנו לקבורה אבל היו מושלכים בחוצות, שהמתים ברעב עולפו ומתו מאיליהם והמתים מחרב שכבו בראש כל חוצות כאלו לא יכלו לברוח שנלכדו ברשת ובמצודה, כי תוא הוא שם החיה שנקראת בתורה תאו ותאו וזמר (דברים יד, ה) ומכמר הוא הרשת, ואפשר לפרש בניך עולפו שכבי בראש כל חוצות על השבויים שנלכדו והלכו בשבי הגלות כאלו נפלו ברשת אויביהם ומכמרם, ועל הרעות ההם בכללותם אמר המלאים חמת ה' גערת אלקיך, וכיון שכבר נשלמו הרעות כולן (כא) לכן שמעי נא זאת עניה ושכורת ולא מיין ר"ל שכורת הצרות ששתית כוס תרעלתם, (כב) כה אמר אדוניך ה' ואלקיך יריב עמו ר"ל שבזמן הגלות בעלוך אדונים קשים, אמנם בזמן הגאולה הוא יתברך יהיה אדוניך להצילך ולריב ריבך והוא יהיה אלקיך שתאמיני בו בשלמות, והשמועה שאומר עליך הוא שלקח מידך את כוס התרעלה ולא תוסיפי לשתותה עוד, (כג) ושמתיה ביד מוגיך ר"ל שאותם הצרות שסבלת עד פה בגלות לא תוסיפי לסבלם עוד, כי לא תשתי עוד מאותו כוס התרעלה, ומוגיך רוצה לומר מעציביך כי הוא מלשון יגון והם האומות אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה ונרמסך כטיט חוצות, ותשימי כארץ גוך רוצה לומר שעשית עצמך בגלות כארץ שהוא רשות הרבים שהכל דורסים בו, כי הם ישתו אותו כוס התרעלה שיעברו עליהם הצרות והרעות והשוד והשבר והרעב והחרב שעברו עליך ובניהם ישכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר כמו שהיו בניך.