אברבנאל על ישעיהו מט:ט

ועל בני הגלות אמר לאמר לאסורים צאו, וכנגד המתים שיקומו בתחייה אמר ולאשר בחשך הגלו שהמתים הם בחשך קבריהם מכוסים מן העפר ובתחייתם יגלו לבני אדם, ולפי שאלו ואלו יבאו לארץ ישראל לכן אמר על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם ושפיים הם המקומות הגבוהים שאין דרך למצא בהן כלום ועם כל זה בעוברם בהם (י) לא ירעבו ולא יצמאו לפי שמרחמם השי"ת ינהגם, ועל מרבעי מים ינהלם, ולפי שתהיה הליכתם נסיית ובדרכים אלהיים ימציאם השם לעשות חפצו, (יא) לכן אמר ושמתי כל הרי לדרך ומסלותי ירומון שיהיו דרכים אלהיים וממרומים ינהגם, וזכר שיבאו מארבע פנות העולם מזרח ומערב צפון ודרום, ולפי שא"י אינה באמצע קו האורך ממזרח למערב לכן אמר כנגד מזרח (יב) הנה אלה מרחוק יבאו שקרא את המזרח בלשון רוחק בערך אל א"י לפי שהיא יותר קרובה אל המערב, וכן יבאו אלה מצפון ואלה יבאו מים שהוא מערב, ואלה מארץ סינים שהוא הדרום כמו שתרגם יונתן אבל בפסיקתא רבתי דרשו הנה אלה מרחוק יבאו הנה אלה מצפון ומים אלו שנתונים במקומות רחוקים באספמיא ואלה מארץ סינים אלו בני יונדב בן רכב, והענין שיבאו הפזורים והנפוצים בגלות מכל ארבע פנות הארץ (יג) ואז תרבה השמחה בעולם, ועליו אמר בדרך משל רנו שמים וגילי ארץ פצחו הרים רנה כי גאל ה' את עמו וענייו ירחם.