אברבנאל על ישעיהו מה:ט

הנה חכמים ז"ל דרשו (מדרש שוח"ט תהלים ז) הוי רב את יוצרו על חבקוק שעשה מריבה ותרעומת עם הקב"ה על שהיה מאריך אפו לנבוכדנצר ומסתיר פניו מבית יעקב בגלות בבל, ולפי שהב"ה הוא האב המרחם את ישראל ולו משפט גאולתו, לכן אמר כנגד חבקוק ותרעומתו (י) הוי אומר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין רוצה לומר הוי אומר לאב יתברך על ענין בניו מה תוליד כלומר לאי זה תועלת הולדת, ולאשה שהיא כנסת ישראל מה תחילין למה תסבלי חיל כיולדה בגלותך, ושעל זה אמר כנגד הנביאים (יא) האותיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצווני ויפורש הכתוב כן לפי דרכם כאומר לנביאים מה שראוי לכם הנביאים הוא שהאותיות והם הדברים העתידים להיות תשאלו ממני אם אני היודע ועד ומגיד מראשית אחרית, אבל על בני ועל פעל ידי אין ראוי לכם שתצווני עליו ולא שתתרעמו ממני כי חפצתי ביקרם וגאולתם יותר מכם, ואני ה' בעתה אחישנה, ויהיה אמרו על בני ועל פעל ידי תצווני בתמיהה כאומר ואיך תצווני עליו (יב) כי אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי, ועם כל רוממותי שידי נטו שמים וכל צבאם צויתי רוצה לומר איש איש על עבודתו ועל משאו, אנכי הערותיהו לצדק רוצה לומר לכרש הנזכר, וכל דרכיו אישר בענין שהוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשוחד, זהו דרך חכמים ז"ל בפירוש הכתובים האלה ומה שראו שיפורש בהם כפי ענינם.

וכפי דרך המפרשים שפירשו הוי רב את יוצרו על מלך בבל לא נראה לי לפרשם על בלשצר כמו שעשה הרב רבי דוד קמחי, אבל נראה לי לפרש הכתובים בזה הדרך על נבוכדנצר כי מפני שהתגאה בדעתו לבטל הגזרות השמימיות שהראהו השם יתברך במראת הצלם מענין ארבעה מלכיות, והוא חשב להתמיד המלכות כזרעו עד נצח כמו שפירשתי למעלה, לכן אמר הרעיפו שמים ממעל כלומר ראוי לו לנבוכדנצר שיפול ממועצותיו וילכד בפח גאוניו ושהכוכבים ממסילותם ילחמו בו, לפי שהיה אומר השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי (ישעיה יד, יד), וכן אדמה לעליון (שם טו), ומפני זה יגלו שמים עונו וארץ מתקוממת לו, והוא אומרו הרעיפו שמים ממעל רוצה לומר שישפיעו הצלחה וטוב' על כרש וחרבן ושוממות על זרע נבוכדנצר, ושחקים יזלו צדק כלומר שיעשו משפט וצדק בעולם להרשיע את הרשע ולהחריבו, וכן תפתח הארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד רוצה לומר שהיה כולה כבושה תחת יד נבכדנצר וזרעו תפתח סגירתה, ויפרו שני דברים אם לישראל ישע ואם לזרע נבוכדנצר בחרבנם צדקה שהוא שם נרדף למשפט, ולזה אמר בלשון רבים ויפרו ישע וצדקה אשר הארץ תצמיח יחד עם הרשע, לפי שאני ה' בראתיו רוצה לומר בראתי הדבר הזה להחריב את בבל ולגאול עמי, ואמר בראתיו בלשון יחיד לפי שהדבר כולו אחד ומתדבק קשור זה בזה גאולת ישראל וחרבן בבל.

ואפשר לפרש שיאמר הכתוב שמלמעלה ומלמטה יבא חבל לו ואז יכיר וידע כי אני ה' בראתיו רוצה לומר שיהיה מלך בבל נברא חלוש כשאר ההמון וממני היתה גבורתו, ולכן כשנתגאה נגד העליונים ועל התחתונים היה משורת הדין שהשמים ממעל והארץ מתחת יהיו לו לאויבים באופן שידע ויכיר הוא וזרעו כי אינו אל אבל נברא, וזהו אני ה' בראתיו, ולכן אמר כנגד נבוכדנצר כפי מחשבותיו וגבהות לבו, הוי רב את יוצרו רוצה לומר שנבוכדנצר חשב לבטל הגזרה השמימיית ומפני זה היה רב ומריב עם יוצרו בהיותו שפל ונבזה וחרש מחרשי אדמה, ולפי שהיתה מחשבתו שבכח ידו עשה ולא ה' פעל כל זאת לכן אמר היאמר חמר ליוצרו מה תפעל רוצה לומר החמר שהוא מקבל ואין לו פעל כלל בעצמו וכל עמידתו וקיומו הוא בצורתו האם ראוי שיאמר ליוצר מה תפעל, כלומר שאינו פועל אותו ושהוא נברא מעצמו, והוא אמרו עוד ופעלך אין ידים לו כלומ' שלא נעשה על ידי אחר אלא שהוא עצמו נעשה באין יוצר, ואין זה אלא כמי שמכחיש פעל האב בהולדה ופעל האשה בלידה, וזהו אמרו הוי אומר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין כי כן היה ענין נבוכדנצר בהכחשתו הסבה הפועלת האמתית יתברך, וכמו שאמר הנביא עליו היתפאר הגרזן על החוצב בו (ישעיה י, טו) וגו'. ואפשר לפרש מה תוליד מה טרחת בי לגדלני מלשון יולדו על ברכי יוסף (בראשית נ, כג), וכן יאמר לאם מה תחילין מה החיל והצער שסבלת בעבורי, ולכן אמר השם כנגד האומות כה אמר ה' קדוש ישראל ויוצרו האותיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני כלומר אינני כשאר אלוהות שלכם שלא יגידו מה שעתיד להיות שאין בהם כח להגיד העתידות ולא להציל את אומותם, לי נאה להגיד עתידות וממני ראוי לשאול בענינם, וזהו האותיות שאלוני, גם גאולת בני וישועתם לי נאה לצוותה מפי האבות ומפי הנביאים המתפללים בעדם לפי שיש בי כח בב"ת ויש לי כח ויכולת להושיעם כרצוני, וזהו על בני ועל פעל ידי תצוני, ואיננו כפי זה הפירוש בתמיהה, והביא ראיה מהיכולת המוחלט האלהי באומרו אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, ובאותו כח ויכולת הנראה בעליונים ובתחתונים (יג) העירותיהו בצדק רוצה לומר לכרש הנזכר למעלה וכל דרכיו אישר לפי שהוא יבנה עירי וגלותי ישלח ולא ישלח אותו במחיר ולא בשחד כי אם לעשות חפצי ורצוני וזה דרך נאה ומתישב בפשט הכתובים האלה.

ולי נראה לפרשם עוד באופן אחר, והוא כולו על כרש שזכר מפני שהיה בענינו והתחלת חייו זר מעשהו נכריה עבודתו, לכן אמר הנביא אחר שזכר ענין כרש הרעיפו שמים ממעל רוצה לומר שישפיעו כחות והצלחות על כרש, ושחקים יזלו צדק שיעשו משפט וצדקה בארץ בהסרת המלכות מזרע נבוכדנצר ולתתו לכרש, וכן תפתח ארץ כלומר שתפתח דלתיה ויבא כרש לכבשה, ואז יפרו ישע לישראל וצדקה תצמיח יחד לשאר האומות שיסיר עול נבוכדנצר מעליה', לפי שאני ה' בראתיו, והוא חוזר לכרש הנזכר כי האל יתברך בראו להמליכו בארץ, או יחזור בראתיו לצדק ולכן אמר כנגד אשטראגי"ש מלך פרס זקנו שחשב להמיתו ולבטל מה שהיה גזור עליו מן השמים וקצף על אביו של כרש ועל אמו בעבור תולדתו, הוי רב את יוצרו רוצה לומר שלשה שותפין יש באדם אביו ואמו והקדוש ברוך הוא (נדה לא, א), ואתה זקן סכל הטחת דבריך ומעשיך כנגד שלשתם, אם כנגד המוליד האמתי שהוא האל יתברך אמר הוי רב את יוצרו שהוא אשטראגי"ש שהטיח כלפי מעלה על לידת כרש וחשב להרגו ולא ידע כי הוא חרש מחרשי אדמה שבאפס יד נשב' ומת אחר כך בידיו, וזהו היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו רוצה לומר שהיה חמר כנגד האלוה שמה שעשה בלידת כרש היה לריק ולבטלה לפי שהוא יצוה להרגו, ולכן לא יהיה ידים ולא מקום לפעלו, וכנגד מה שעשה לאביו של כרש על אשר הולידו אמר הוי אומר לאב מה תוליד, וכנגד מה שעשה לאמו אמר ולאשה מה תחילין, ואמר על זה הוי כאומר אוי לך סכל כי אילו ידעת מה יהיה משפט הנער ומעשהו ומה שעתיד להיות מכרש לא היית אומר כזה, האותיות שאלוני רוצה לומר שאל ממני מה שעתיד להיות בענין כרש וגם כן מה שעתיד להיות על בני ועל פעל ידי להודיעך כי אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי וזהו בתחילת הבריאה, וכן אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, והנה זכר בענין הבריאה ראשונה בריאת התחתונים ואחר כך בריאת העליונים לפי שהתחתונים יותר מושגים אצלינו, והיה תכלית המאמר כמו שאני בראתי השמים והארץ בלי דבר אחר מהאפס המוחלט כן היה ענין כרש בהיותו אפס עצור ועזוב כלב מושלך ביער בין זאבי טרף, אנכי העירותיהו בצדק ואע"פ שהוא מטבע הכלבים נתגדל מחלב הכלבה הנה הוא במעשיו לא יהיה ככלב כי אם האדם הישר המצליח חכם במעשיו והוא אומרו וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגומר, וזהו גם כן פירוש נאה מהכתובים. ובכל אחד מהדרכים האלה הותרה השאלה הרביעית.