אברבנאל על ישעיהו מה:יד

כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וכו' עד כי כה אמר ה' בורא השמים. כבר פירשו מפרשי הנוצרים כתובים האלה על כרש שאחרי שלכד בבל משל במצרים ושאר המלכיות. ושעליו אמר יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים שהם אנשי מדה כלומר גדולים בקומתם עליך כרש יעבורו ולך יהיו רוצה לומר לעבדים נכנעים, אחריך ילכו בזיקים יעבורו והם הנכבשים במלחמה ואליך ישתחוו שהשתחוו לפני כרש מרוב גדולתו, וכן כתב הרב רבי אברהם בן עזרא זה לאות שכרש יבוז מצרים, האמנם יקשה על זה אומרו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלקים שזה אי אפשר שיפורש על כרש, ולכן אם באנו לסדר הפרשיות כפי קדימותם ולהיות הפרשה הזאת אחר ענין כרש לפרשה על הזמן הבא אחריו נראה לי לפרש אותה על זמן בית שני, כי לפי שזכר למעלה הוא יבנה עירי וגלותי ישלח הודיע הנביא מעלתם של ישראל שתהיה בבית שני, והוא אומרו יגיע מצרים וסחר כוש כי בזמן בית שני התגברו בני יהודה והיו מביאים אליהם יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים ובאו אומות להלחם בהם בימי היונים ומשלו בהם בני יהודה, ועל זה אמר אנשי מדה עליך יעבורו ולך יהיו אחריך ילכו בזיקים יעברו ואליך ישתחוו שהוא כולו בזמן הצלחת החשמונאים, ולפי שממלכי האדמה וגם מקיסרי רומי רבים מהם היו שולחים דורונות ומנחות לבית ה' ומודים את אלהותו כמו שנזכר בדברי יוסף בן גוריון, לכן אמר אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלקים, (טו) ויאמרו אכן אתה אל מסתתר בעצמותך ומהותך אבל בפעולותיך אתה אלהי ישראל מושיע, עד שאותם האומות בושו ונכלמו מאמונותיהם ופסיליהם ויודו שישראל נושע בה' תשועת עולמים בעולם הזה ובהבא.

ועוד היה איש נבון מבני עמינו שהמיר דתו ועברו עליו המים הזדונים ונעשה נוצרי ואחרי המרתו שאלוהו אוהביו ורעיו שהיו לו מקדם מה נראה לך מענין הדתות האלה אשר מששת את כל כליהם, והוא השיבם באמת עולם הפוך ראיתי כי בהיותי יהודי לא ראיתי את אלקים כי לא יראהו האדם וחי אבל הוא רואה אותי תמיד שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו (ירמיה כג, כד) ואחר שנתנצרתי היה הדבר בהפך שאני רואה האלוה בכל יום פעמים רבות והוא בלתי רואה אותי כי עינים לו ולא יראה ואחשוב שעל זה הדרך אמר הנביא כאן אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע (טז) בושו וגם נכלמו וגומר רוצה לומר אכן אתה אל מסתתר כי לא יראך אדם ופעולותיך נראות ומגולות כי אתה אלהי ישראל מושיע, ואין כן שאר האומות שרואים אלהיהם ולא יושיעום בעת צרה וזהו בושו וגם נכלמו כולם יחדו הלכו בכלימה חרשי צירים לפי שהם פועלים העצבים אלהיהם ויבושו ויכלמו לפי שלא יושיעום (יז) מה שאין כן ישראל כי הוא נושע בה' תשועת עולמים, זהו פירוש הכתובים האלה על פי פשוטם.

אבל בסדר עולם דרשו יגיעו מצרים וסחר כוש על סנחריב שבשובו ממלחמת תרהקה מלך כוש בא עם כל שלל מצרים אשר שלל מהם ועם שלל כוש והביא הכל עמו על ירושלם והיתה שם מפלתו, וזכה חזקיהו ועמו לכל השלל ההוא, ועל אותם השבויים שהביא ממצרים ומכוש אמר הנביא כאן ואליך ישתחוו וכן ואליך יתפללו כי יחשבו שבהצלחתך תרחם עליהם, וכן היה שלאחר מפלתו של סנחריב עמד חזקיהו ופטרם ונתגיירו, ובראותם הצלחתך יאמר אך בך אל ואין עוד אפס אלהים אכן אתה אל מסתתר לפעמים לענוש וליסר העם על חטאתם אך בסוף אתה אלהים ישראל מושיע. זהו דרכם ז"ל שמה. אך נתחייבה אליהם השאלה שזכרתי שהיא למה שזכר הנביא ענין סנחריב אחר ענין כרש שהיה סנחריב קודם אליו מאתים שנה, ולא אמרו המפרשים דבר בטעמו אך עשו הנבואה הזאת נבדלת מנבואת כרש ושאין הקשר ביניהם כלל, וזה בלתי נכון אצלי לפי שרואה אני שאחר זה יחזור הנביא לענין כורש וחרבן בבל שהוא הקודם ולמה יכניס בתוך נבואות כרש וחרבן בבל ענין סנחריב, ולכן נראה לי על פי דרכם של רבותינו ז"ל שהפרשיות מקושרות ושבעבור שזכר למעלה גדולת כרש ושיחריב את בבל, ומזה תמשך לישראל תשועה וגאולה שיצא מהגלות וכרש יורה באלהותו יתברך, חשש הנביא פן יאמר אומר ואיך תהיה גאולת ישראל והצלחתם נמשכת ממלכי אומות העולם ומלחמותיהם, לזה הביא ראיה מענין סנחריב שהלך להלחם במצרים ועם תרהקה מלך כוש ושלל שללם והביאם לירשלם וזכו בו חזקיהו ועמו, והיה זה שבח והודאה לשם יתברך שהגוים ההם בראותם מפלת סנחריב הודו למעלתו, כן יהיה ענין כרש שילחם בבבל ויחריבה וממלחמתו ונצחונו תמשך הטובה והגאולה לישראל כי יראו במפלת אויביהם, ובאמצעות זה יצאו מהגלו' וכרש וגם רבים מעמי הארץ יודו באלהות הש"י, וזהו אומרו אחרי זכרון ענין כרש כה אמר ה' יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים שהיו אנשי מדה ר"ל אנשים גדולים בעלי קומה, עליך וכנוי עליך ולך יהיו הוא כנגד כנסת ישראל שזכר למעלה כה אמר ה' קדוש ישראל כאלו אמר ולמה תתמה ישראל מאשר תנוח ביום צרה באמצעות נצחון כרש, הלא עתיד אתה קודם ימים אחדים להיות יגיע מצרים שהוא חמודותיו ושללו וסחר כוש שהם הדברים הנחמדים הבאים בסחורה מכוש וסבאים שהם אנשי מדה, שהדברים האלה כולם עליך יעבורו ר"ל עם היות שלא תעשה המלחמה ההיא למצרים ולכוש הנה פריה וטובה עליך יעברו ולך יהיה להנאתך ולטובתך עד שהשבויים שיביא סנחריב משם אחריך ילכו בזיקים יעבורו ואליך ישתחוו ויתפללו ויאמרו אך בך אל ואין עוד אפס אלקים בראותם הצלחתך כן יהיה ענינך, באמ' נמשך באמצעות כרש לפי שעם היות בגלות בבל האל יתברך אל מסתתר רוצה לומר מסתיר פניו מבית יעקב הנה הוא יסבב סבות להיות אלהי ישראל מושיע, ויראו האומות ממזרח שמש וממערבה ויכירו כי מה' היתה זאת ויבושו ויכלמו חרשי צירים רוצה לומר פועלי הפסילי' וקראם צירים לפי שהם צירים וחבלים לעובדיהם, כי מפני זה גם כן נקראו עצבים בראותם שלא יועילו לעובדיהם ושאין ישראל כן כי הוא נושע בה' תשועת עולמים, וירמוז בזה גם כן לגאולה העתידה שהיא תהיה תשועה מתמדת שאז לא תבואו עוד לגלות ולא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד. הנה התבארו הכתובים כפי כל אחד מהדרכים האלה והותרה השאלה החמישית.