אברבנאל על ישעיהו מה:יח

כי כה אמר ה' בורא השמים וכו' עד למי תדמיוני ותשוו. לא נחה דעתי בדרך המפר' בכתובים האלה לא בכללות הפרשה ולא בחלקיה, ואני אגיד לך דעתי בזה, והכלל כמו שכבר הודעתיך שכוונת הנביא ישעיהו פה בעצם וראשונה היה ליעד על הגאולה העתידה הכוללת, ומה שהביא מענין כרש הוא לעשות ממנו ראיה כמו שיעשה מהפרט אל הכולל, ולכן אמר כאן כי כה אמר ה' כנותן טעם למה שזכר למעלה לא לדבר בענין האלילים שלא יועילו ולא יצילו כמו שפירש הרד"ק, כי זה זכרו הנביא פעמים רבות, אבל הוא להגיד שאל יתמהו מענין סנחריב ונבוכדנצר ומפלתם וענין כרש והצלחתו כי כל גבורות סנחריב ונבוכדנצר היו בחטאת ישראל להיותם עובדי אלילים לא שיחפוץ השם בחרבנם, ולכן לא בהם בלבד תהיה המפלה בעולם כי גם באחרית הימים תהיה מפלה יותר גדולה בכל האומו' ויגאלו ישראל גאולה שלימה, והקדים לומר שהכוונה האלהית היתה להשלים המין האנושי, והביא ע"ז שתי ראיות האחת מענין הבריאה הראשונה הכוללת, והשנית ממתן תורה, וזהו אומרו כי כה אמר ה' בורא השמים הוא האלקים רוצה לומר הוא האלקים הנזכר בספור מעשה בראשית כולו, או יהיה הוא האלקים המנהיג והמניע הגלגל העליון תמיד, יוצר הארץ ועושה הוא כוננה רוצה לומר שיצר יסוד הארץ קיים עומד ועשה אותה מגול' מהמים כי זהו עשייתה ותיקונה ומלבד זה הוא כוננה בשעשה שטחיותה ישר כי אין כללות הארץ גשם כדורי עגול כגשם החמישי שאלו היה כן לא היה נמצא מקום ישר בשטח נכון לשבת בו איש, אבל יש מהארץ חלקים שוים בשטחיותם מהם הרים וגבעות כפי מה שצריך ליישוב בני אדם, ועל זה אמר יוצר הארץ ועושה, ואמר הנביא שכל זה ממה שיורה שלא תוהו בראה רוצה לומר להיותה ריקה מבני אדם כי לשבת יצרה כי היתה הכוונה האלקית בבריאת התחתונים שבני אדם יפרו וירבו בארץ וישבו עליה, וכדי שישתלמו בתכליתם אשר בעבורו נבראו וידעו שאני ה' ואין עוד, וזהו היא הטענה הא'.

עוד עשה טענה ב' מענין מתן תורה ועל זה אמר (יט) לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך כלומר כשנתתי את התורה לא נתתי אותה כ"א בפרסום גדול ובפומבי במדבר בקולות וברקים שנודע הדבר בכל העולם, ואותו דבור ותורה שנתתי שמה לא היה מדברים ריקים, כי לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני כלומר לא אמרתי להם דברי תהו לשיבקשוני בהם אבל בהפך כי אני ה' דובר צדק ומגיד מישרים להם כי תורתי וכל מצותי צדק ומשפט ומישרים, והיה תכלית זה המאמר שאחרי שהקב"ה בראם כדי שישיגו שלמותם ודבר עמהם מן השמים להדריכם באמתתו למה זה יהיו כל עמי הארץ בארצותם לגויהם תועים מן הדרך לא ידעו את ה' ולא יגיעו לתכלית אשר בעבורו נבראו, ושבעבור זה גזרה חכמתו העליונה לעשות מפלה והשמד גדול בכל הגוים והוא לעתיד לבוא בזמן הגאולה, ושהנשארים בהם יכירו וידעו אלהותו ועל זה אמר (כ) הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים רוצה לומר תהיו נגשים כולכם אלי אתם שעד עתה לא ידעו והם עד עתה נושאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע (כא) הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת הנבואה מקדם, רוצה לומר הגידו בפיכם והגישו זה את זה לפני חכמיכם אף הועצו יחדו לאמר מי השמיע זאת הנבואה מקדם, ומאז הגידה כלומר קודם היותה אלפים מהשנים ותודו ותכירו שלא הגידה כי אם אני וזהו הלא אני ה' ואין עוד אלקים מבלעדי, ואז תדעו כי אל צדיק ומושיע אני ואין זולתי כלומר צדיק בחורבן האומות ומושיע לישראל, (כב) ולכן פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ שהם פליטי הגוים אשר זכר רוצה לומר שיעזבו פסילי אלהיהם ואחרי ה' ילכו ויפנו אליו, ובזה יהיו נושעים כל אפסי ארץ כי התשועה האמיתית היא באמונה, וראוי היה להעשות כן כי אני אל ואין עוד, רוצה לומר אין אלוה כי אם אני ותדעו כי עתידים הם לבוא להשתחוות לי ולהיות נושעים באמונתי כי כן גזור מלפני וזהו (כג) בי נשבעתי יצא מפי צדקה ר"ל גזרתי ונשבעתי עליה שלא ישוב ומהו אותו דבר שלא ישוב הוא כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון כלומר שבאחרית הימים כל האומות יכרעו ויפלו לפני ויודו בייחוד אלהותי, וכמאמר הנביא צפניה (ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד.