אברבנאל על ישעיהו מה:א

כה אמר ה' למשיחו לכורש וכולי עד כה אמר ה' קדוש ישראל. נשתבשו חכמי הנוצרים בחשבם שמלת משיח לא תאמר כי אם על מושיע הגופות והנשמות וחשבו מפני זה שלא יפול כי אם בבורא יתברך עד שבאו לפרש כה אמר ה' למשיחו לכרש שהם שתי נבואות באו כאן מעורבות, האחד מבן האלוה שהוא משיחו, והשני' מכורש, וברחו תכלית הבריחה מלקרוא את כרש משיח והוא לסכלותם בענין המשיחה ושמושם בלשוננו הקדוש, לפי שכל מלך יקרא משיח כי מפני שהמלוכה תעשה ע"י משיחה הושאל שם משיח לכל מלך ולא על המלכים מישראל הנמשחים בעצם ואמת בלבד נא' לשון משיחו, כי גם בהמלכים מלכי אומות העולם אויבי ה' שלא נמשחו נאמר ומשחת את חזאל למלך על ארם (מלכים א יט, טו), וגם לא לבד תמצא המשיחה בענין המלכות כי גם בכל מנוי שררה ומעלה שאין בה משיחה נאמר גם כן וכמ"ש ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתך (שם פסוק טז), וישעיה עצמו אמר (ישעיה סא, א) יען משח ה' אותי לבשר ענוים ועל האבות הקדושים נאמר אל תגעו במשיחי (תהלים קה, טו), הנה אם כן שם משיח נאמר על כל אדם ממונה לעשות אי זה דבר מבין שאר האנשים ומפני שהקדוש ברוך הוא מנה את כרש והבדילו להיות כל חפצו בבבל להחריבה ולהשיב גלותו משם לכן קראו רועי, וקראו משיחו רוצה לומר המלך אשר הוא המליך בעולם ומנה אותו על כל הגוים, וזהו אומרו כה אמר ה' למשיחו לכרש וביאר למה קראו משיחו באומרו שלא אמר זה להיותו משוח בשמן, כי אם לפי שהחזיק בימינו והקימו ונתן לו יכולת וחוזק לרד לפניו גוים.

ואפשר לפרש כה אמר ה' למשיחו לכורש שהנביא הוא היה המשיח ושאמר השם לנביאו משיחו זאת הנבואה שיאמר לכורש, ואמר לרד לפניו גוים וחשבו המפרשים שמלת לרד הוא מלשון רדוד ורקוע ושטוח כדמתרגמי' וירקעו את פחי הזהב (שמות לט, ג) ורדידו, ולי נראה שהוא מלשון ירידה כמו והיום רד מאד (שופטים יט, יא), יאמר שהחזקתי בימינו להיות כל הגוים יורדים לפניו, וזהו ומתני מלכים אפתח רוצה לומר שחוזק המלכים הנמשל במתנים הנדבקים לאזור יפתח אותם כאלו אין בהם כח, והתבונן שהנה קושי המלחמות והכבוש הוא בשלשה דברים, הראשונה ברוב האויבים הלוחמים, השניה בחוזק המלכים שילחמו בם, השלישית בחוזק הערים, וכנגד שלשתם אמר לרד לפניו גוים כנגד הראשון, ומתני מלכים אפתח כנגד השני, לפתוח לפני דלתים כנגד השלישית, ואמנם אומרו ושערים לא יסגרו יראה סותר לאומרו לפתוח לפניו דלתים, ועל כן פירש הרד"ק שיפתח הדלתים כאלו השערים ההם לא נסגרו מעולם. ולי נראה שדבר הנביא כפי מנהג המלחמות שבבוא האויב על עיר אחת סוגרת ומסוגרת דלתים ובריח וילחם עליה וישפילנה ישפילה עד ארץ ויחריבה, הנה בשאר הערים ישמעו עמים ירגזון ובבוא האויב עליהם לא יסגרו עוד שערים אבל יצאו אליו ויכנעו תחת ידו, ולכן אמר בכרש לפתוח לפניו דלתים רומז לשאר הערים כאשר ישמעו שמועת בבל לא יסגרו ולא יתחזקו לעמוד נגדו, (ב) ולכן אמר אח"כ אני לפניך אלך והדורים אישר וגומר אשבר וגומר, והוקשה על המפרשים לפרש מלת הדורים ואמרו שענינו ארחות עקלקלות איישירם לפניך, ואין להם ראיה מן הכתוב שיאמר בשום מקום הדור על הדבר המעוות, ויותר נכון לפרש הדורים כפשוטו מלשון זה הדור בלבושו (ישעיה סג, ב), וענין הכתוב שהעמים אשר ישתלמו לכרש ויקבלו אהבתו ומלכותו בשמח' ובשירי' והדר ותפארת שאותם קרא הדורים בערכו הנה השם יתברך יישרם ויצליחם, אמנם הלוחמים עמו יחריבם, וזהו אשבר דלתות נחושה ובריחי ברזל אגדע והחכם אבן כספי פירש והדורים איישר על בני הגולה שישובו לירושלם וכפי דרכו נראה לי לפרש שאמר אני לפניך אלך כלומר שיעיר את רוח כרש ויחזקהו לשני דברים, הראשונה לשלח רצוצים חפשי, והשניה להחריב את בבל ולהכרית זרע נבוכדנצר המרצח, וזהו אשבר דלתו' נחושה ובריחי ברזל אגדע.

ומפני שהיה בבל עושר מופלג זהב ורב מפנינים כי הנה מפני העושר שהיה בה נקראת מדהבא כלומר בעלת הזהב, ובבוא האויבים כל אדם היה אוצר את אשר לו במקום חשך ומסתרים, לכן אמר האל בייעוד כרש (ג) ונתתי לך אוצרות חשך ומטמוני מסתרים, ולפי שהיה כל זה דבר רחוק מהמושכל כי לא היה כח למלך פרס לכבוש גוים לקחת מלכיות אשר כאלה, לכן אמר למען תדע כי אני ה' הקורא בשמך אלהי ישראל רוצה לומר שזה הנצחון אינו לא בחילך ולא בכחך כי אם ברוחי, וכמו שהודה כורש בעצמו באומרו כל ממלכות הארץ נתן לי אלקים (עזרא א, ב), לא כסנחריב שאמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבונותי (ישעיה י, יג), ולא כנבוכדנצר שאמר אעלה על במותי עב אדמה לעליון (שם יד, טו), כי הנה כרש הכיר בדעתו שנצחונו וגבורתו היה דבר נסיי ובכח אלהי והורה זה אליו הוראה מבוארת מאשר ידע שמאתים שנה קודם לידתו נבא ישעיהו כל זה וקראו בשמו כרש, והוא אומרו למען תדע כי אני ה' הקורא בשמך שבזה הודיעו מי הוא הפועל הנצחון ההוא.