אברבנאל על ישעיהו מד:כא

זכר אלה יעקב וכו' עד סוף הנבואה. לפי שהוכיח הנביא את האומות בענין הפסילים והיה זה לישראל לבושת וגם לחרפה, לפי שגם המה נמשכו אחריהם בימי כל מלכי ישראל וגם בימי רוב מלכי יהודה, לכך הוצרך לומר אחריו זכר אלה יעקב וישראל וכבר זכרתי שיעקב יאמר פעמים לשם גנאי מגזרת ויעקבני (בראשית כז, לו) וישראל לשם שבח מגזרת שררה, וכאלו יאמר כאן הטובים והרעים הצדיקים והרשעים זכרו אלה הדברים אשר דברתי, כי אני יצרתיך עבד לי אתה רוצה לומר יצרתיך לשתהיה מיוחד להנהגתי לא לשום שר ומזל, ולכן לא תצטרך לפסילים ובעבור זה לא תנשני רוצה לומר לא תהיה שכוח ממני שאינו ראוי לך לשכוח אל מחוללך בעבודת הפסילים, ובעבור זה לא אשכחך להניחך תחת הנהגת שר ומזל, (כב) וזהו אומרו מיד מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך וגומר רוצה לומר כעב וכענן מחיתי פשעיך וחטאתיך, ולכן שובה אלי כי גאלתיך, וכבר ידעת שבא הנה העבר במקום עתיד כאלו אמר כי אגאלך, ופירש רש"י מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך במצרים ובמדבר וגם עתה שובה אלי, ולפי פירוש זה נוכל לומר כי גאלתיך ממצרים עם היותך מלא עונות ופשעים וכן אעשה בעתיד ועם גאולתי אותך יושפעו הכחות העליונות כולם עליך לא באמצעות הפסילים, (כג) וזהו רנו שמים כי עשה ה' וגם הדברים השפלים כלם יהיו לתועלך, ועל זה אמר הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה, ואמר יער וכל עץ בו כנגד מה שזכר מעצי הפסילים שישמחו עצי היער בגאולת ישראל שלא יקחו מהם לצלמי עבודה זרה, כי גאל ה' את יעקב ובישראל יתפאר.