אברבנאל על ישעיהו מב:ה

כה אמר האל ה' בורא השמים ונוטיהם וכו' עד שירו לה' שיר חדש; הפרשה הזאת לדעתי על מלך המשיח נאמרה ג"כ והיא סמוכה עם פרשת הן עבדי אתמך בו, כי לפי שזכר שמה שיתן השם את רוחו עליו ושהוא ישפוט בין הגוים וגם האיים הרחוקים ייחלו לתורתו, זכר עתה שלא יהיה זה דבר נקל לעשותו, כי באמת הוא פלא עצום כפי מצב העם והוא ממין הבריאה הכוללת הראשונה, ולכן אמר כה אמר האל ה' רצה לומר האל העליון מהווה העולם שברא השמים ונוטיהם שהם הגלגלים יוצאי המרכז וגלגלי ההקפה וכולם מתוחים כאהל, או ירמוז בנוטיהם השכלים הנבדלים המניעים אותם, וכבר פירשו כן בבראשית רבה לדעת ריש לקיש, ואמר רוקע הארץ כלומר ששטחה אחרי כדוריותה לשבת עליה, וכן שרקע והפשיט עליה צאצאיה והם המורכבים כולם למיניהם ואשר יחד הנשמה השכלית באדם, והוא אומרו נותן נשמה לעם עליה ואשר השכין הרוח הנבואיי על בשר ודם שהוא התיחדות נפלא כמו שאמר היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי (ישעיה מב, ה), ועליו אמר ורוח להולכים בה ואמר על הנשמה לעם עליה ועל הרוח להולכים בה כמו שפירש רש"י כי נשמת חיים נתנה לכל העם בשוה אבל רוח נבואתו לא נתנה רק להולכים בה כלומר למתהלכים לפניו.

וה"ר אברהם אבן עזרא פירש נותן נשמה לעם עליה שהיא הנשמה השכלית שנתן באדם ולכן אמר עליה שהוא מבין שאר הבעלי חיים הולך בקומה זקופה על הארץ, ורוח להולכים בה הם הבעלי חיים המתנועעים ברצון, והכלל שהוא ית' עשה הכל, ולכן היה סוף המאמר (ו) אני ה' אשר עשיתי כל ההויות המופלאות האלה קראתיך בצדק ואמת, ואמר זה על מלך המשיח שקראו ובחר בו כמו שאמרו הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי, ואמר קראתיך לשון עבר כאומר כבר קראתיך בשם אוהבי ע"י הנביאים כולם שנבאו עליך, ולעתיד בעת הגאולה אחזיק בידך לתת לך כח וגבורה על כל האנשים, ואתנך לברית עם שהוא עם ישראל שיהיה מלך המשיח להם לברית שלום ברית מלך וכן אתנך לאור גוים כי הוא ימלוך עליהם ויביאם אל תורתו, ולפי שאמר על ישראל לברית עם ועל האומות לאור גוים, חזר על שניהם ואמר למאן דסליק מיניה לאור גוים (ז) אמר לפקוח עינים עורות שהגוים הם כעורים שאינם רואים אמתת האמונה האלקי', וכנגד ישראל אמר להוציא ממסגר אסיר מבית כלא יושבי חשך שהוא תאר לגלות ששם ישראל כלואים וסגורים. וה"ר אברהם אבן עזרא פי' הכתובים האלה על הנביא שהשם אמר לו כן אני ה' קראתיך בצדק וגומר, ואינו נכון כפי דרך הכתובים. ואמר (ח) אני ה' הוא שמי לפי שעד עתה בפי האומות לא נודע כי אם שם אלקים, אבל עתה יכירו וידעו כי אני ה' כי זהו שמי המיוחד לי, וכבודי לאחר לא אתן עוד ולא אסבול שבריותי יעבדו עוד את הפסילים, וכאלו הורה במאמר הגדול הזה שיהיה מלך המשיח מכוון להשלים את העולם השפל ולהביא את בני האדם כולם לעבודת הש"י והכרת אלוקו', לפי שעד עתה רוב העולם טועים באמונותיהם הכוזבות וכאלו הם נבראים לבטלה, לכן אמר שמי שברא שמים וארץ וצאצאי הארץ ומכללם הבדיל ביתר שאת ומעלה המין האנושי, ומכללו בחר באומת ישראל ונתן עליה רוחו, הוא אלקינו לא יחפוץ שיהיו עוד בריותיו לבטל', ולכן יביא מלך המשיח כדי להאיר להם ולהנחותם במעגל צדק ולהוציא את ישראל מן הגלות באופן שלא יקראו לו עוד אלקים כי אם השם, ועל זה אמר אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים.

ובתנחומא דרשו אני ה' הוא שמי שקרא לי אדם הראשון, הוא שמי שהתניתי ביני ובין העליונים, הוא שמי שהתניתי ביני ובין מלאכי השרת עד כאן, רצו בזה שזה השם המקודש מורה על בריאת העולם והוויתו, ולכן זכרו אדם הראשון שהוא עיקר העולם השפל והעליונים שהם הגלגלים ומלאכי השרת, והנה כללו בזה כל שלשת חלקי המציאות (ט) ועל הייעוד הגדול הזו אמר הנביא הראשונות הנה באו רוצה לומר הנבואות הראשונות שיעדתי על ביאת סנחריב הנה באו, ועתה נבואות חדשות אני מגיד בזה והם עתידות כי בטרם תצמחנה אשמיע אותם אתכם. ורש"י פירש אני ה' הוא שמי והוא מפור' לשון אדנות וכח ועלי להראות שאדון אני לפיכך כבודי לאחר לא אתן שיהיו עובדי אליל מושלים בעמי עולמים ויאמרו יד אלקיהם רמה, הראשונות שהגדתי לאברהם על גלות מצרים וגם את הגוי (בראשית טו, יד) וגומר הנה באו שמרתי הבטחתי, ועתה חדשות את גבורתי ואת נפלאותי אני מגיד להבטי' על גלות ב' ע"כ. רמז בזה למה שביארתי בספר מעיני הישועה במעין י"ב בשע' ב' ממנו, שהגאולה העתידה תתדמה לגאולת מצרים ושהמחבר' העצומ' אשר הורתה על גאולת מצרים היא עצמה הורתה על הגאולה העתידה: