אברבנאל על ישעיהו מ:ב

אמנם אומרו דברו על לב ירושלם וקראו אליה הסכימו המפרשים שהוא כפל ענין במלות שונות ושמלאה צבאה נאמר על הזמן כמו הלא צבא לאנוש עלי ארץ (איוב ז, א) ושנרצה עונה ענינו שנשלם עונש עונה ע"ד אז תרצה הארץ את שבתותיה (ויקרא כו, לד), ואני אחשוב בפירוש הפסוקים האלה אחד משני דרכים אחרים, האחד הוא שאמר הנביא בשם השם למנהיגי הדורות וחכמיהם ראשיהם שבטיהם שינחמו את העם המשתומם על גליותיו ואורכם ושידברו על לבם דברי פיוס דברים טובים דברים נחומים כדי שלא יתיאשו בגלותם מתוקף הצרות, והוא ע"ד חזקו ידים רפות וברכים כושלות אמצו (ישעיה לה, ג), וצוה שמלבד הפיוס עוד יקראו אותם לשוב אל השם וללכת אחריו באופן שלא תתעכב תשועתו מצדם, וזהו אומרו דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי אמר דברו על לב ירושלם כנגד הפיוס אשר יזכור וקראו אליה לתשובה ומעשים טובים כמו שיזכור גם כן אחר זה, ואמר בענין הפיוס שלש בשורות טובות לנחמה, הראשונה כי מלאה צבאה ר"ל שירושלם אע"פ שהיא עתה חרבה ושוממה ומבלי בניה היא יושבת הנה בזמן הגאולה תהיה מלא' מעמה ומצבא' מלשון כל יוצא צבא בישרא' (במדבר א, ג), וכן תרגם יונתן ארי עתידה דתתמלי מעם גלוות', והשני שיכפר השם ית' בעד עונותיה ויסלח לכל חטאתיה' וזהו כי נרצה עונה שהוא ענין הכפרה והסליחה כמו שאמר ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א, ד), והשלישי שיאמרו אליה כדי לפייסה כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה רוצה לומר שלא היו רעותיהם מקריות אלא השגחיות מאת השם ושלקו כפלים ממה שפשעו, כי עם היות שלא היה הדבר כן כי כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו, הנה כדי לפייסה צוה שיאמרו כן לפי שהיושב בצער ינוח לו כשיאמר שבאה לו צרה רבה על לא חמס עשה, ואיוב יוכיח שהיה מצטער לפי שחבריו היו אומרים לו שנענש כפי חטאו, ואולי אמר כפלים בלשון רבים כנגד שתי גליות, והענין כולו שכבר מרקו עונותיהם ונשאר הקדוש ברוך הוא כאלו לוה מהם וחייב להשלים להם טובות על מה שקבלו יותר מהראוי ונאמן הוא לשלם. ואחרים פרשו כפלים לפי שלקו בעונותיהם ובעונות אבותיהם כמו שאמר אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם סבלנו (איכה ה, ז), כל זה אליהם דרך פיוס דבר על לבם עם היותו בחלוף האמת והיושר, וכאלו אמר שמיד השם שהוא טוב ומטיב לכל לקחו עונש מופלג יותר מהראוי שהיה דבר זר כפי הפועל וכפי המקבל.

ואחרי שזכר דברי הפיוס הזה שידברו על לבה (ג) זכר עוד ענין הקריאה שיקראו אליה באומרו קול קורא במדבר פנו דרך ה' רוצה לומר הקריאה אשר תקראו אל ירושלם לא תהיה ממצות מחודשות אלא מאותו קול שהיה קורא במדבר סיני משמירת התורה ומצותיה וכמו שאמר (שמות יט, ה) אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי אותו הקול עצמו משמירת התורה קורא עתה אליהם, לאמר פנו דרך ה' רוצה לומר הנה אלקיכם בא יבא ולא יאחר ובלבד שאתם לא תשימו לו מונעים בדרך ולא יעכבו עונותיכם את תשועתו, וזהו גם כן ישרו בערבה מסלה לאלקינו כלומ' כדי שתבוא תשועתו מבלי עון מונע ומעכב אותה, ואם תעשו כן (ד) כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו שהעם השפל בגלות כגיא ינשא בתשועתו והאומות אשר הם כהרים וכגבעות הנשאות יושפלו במפלתם והצרות שסבלו ישראל בגלות יהיו זכיות אליהם וישובו לתועלתם, ועל זה אמר והיה העקוב למישור והרכסים לבקעה שהוא תואר לדברים המזיקים שישובו מועילים להם.