אברבנאל על ישעיהו מ:יח

ואל מי תדמיון אל וכו' עד למה תאמר יעקב. המובחר שבדברי המפרשים בפסוקים האלה הוא שהיתה כוונת הנביא להוכיח את האומות ולומר אליהם התחשבו שאיני יכול להושיע את עמי, כמו שאלהיכם אינם יכולים איני דומה לאלקים אשר לכם כי הם מעשה ידי אדם (יט) שהפסל נסך חרש רוצה לומר שהחרש התיך החמר שעשה ממנו הפסל וכן הצורף שהוא שם נרדף לחרש בזהב ירקענו (כ) והאיש ההוא המסוכן שהוא מלשון ערי מסכנות תרומתו אשר ירים לאלהיו הוא שיבחר עץ מקשיי שלא ירקב ויבקש לו חרש חכם להכין את הפסל בחזקה כדי שלא ימוט, ואתם הגוים הסכלים (כא) הלא ידעתם מפי חקירה ועיון ישר או הלא שמעתם מפי הספרים או הלא הוגד לכם מקבלה, הנהגת העולם השפל שאינו כי אם ממנו יתברך, וזהו הלא הבינותם מוסדות הארץ רוצה לומר ענין הארבעה יסודות ההפכים בטבעם ומתערבים ומתמזגים מבלי שיגברו זה על זה, וכל הענין הזה הוא בהנהגת מנהיג חכם ומסדר לא במקרה ולא בכח הככבים שעשיתם הפסילים להוריד כחם עליהם, (כב) וזהו היושב על חוג הארץ הוא הגלגל המקיף בארץ והשם יתברך יושב עליו ומניעו, והוא מאמר המשליי כאדם היושב במקום גבוה ומביט משם המקום השפל, ובערך הגלגל העליון יושבי הארץ הם כחגבים כי הם כנקודה בתוך העגולה ומי הוא המניע את הגלגל הזה הלא באמת הוא הבורא אותו, וזהו הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת, וכן תרגם יונתן היושב על חוג הארץ דאשרי בתקוף רומא שכינת יקריה בעבור שהוא מניע את הגלגל העליון ולהיותו יתברך מניע את העולם ובוראו (כג) לכן הוא נותן רוזנים לאין ושפטי ארץ כתהו עשה אותם כי יפסידם בפתע פתאום כרצונו, (כד) כאלו לא נטעו ולא שורשו כל כך יהיה הפסדם החלטי כאלו לא היה להם מעולם מציאות, והוא על דרך אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך (איוב ח, יט) וגם פעמים לא יהיה ההפסד כללי כי אם במצוע וזהו וגם נשף בהם וייבשו או בסערה כקש תשאם והוא רמז לגלות, כי פעמים יגזור עליהם מיתה או דלות והכנעה הנמשלת ביובש או גלות שהמשיל בנשיאת הסערה, ואחר שהוא כן (כה) אל מי תדמיוני שאין נמצא בעולם שיעשה כמעשי ואם תטעו לדמות אותי האם אשוה כמחשבותיכם כל זה יאמר הקב"ה, והוסיף עוד להם טענה על היות לעולם מסדר ומנהיג ושאינו במקרה מענין הגרמים השמימיים (כו) באומרו שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה רוצה לומר הסתכלו בכוכבים כי הם ברואים ואינם בוראים וראו כי הם כל כך רבים שלא יוכל האדם לספור אותם והשם יתברך הוא המוציא במספר צבאם, ואומרו עוד לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח רוצה לומר שנתן כח לכל אחד מהכוכבים על הדברי' השפלים והוא ה' שקרא להם, וכאמרם ז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה מכה אותו ואומר לו גדל שנאמר הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ, ועוד תראה בעליונים דבר אחר והוא שאיש מהם לא נעדר רוצה לומר שהם נצחיים באיש ואינם נעדרים באישיהם כנמצאים השפלים, ואילו נמצאו במקרה לא היו להם הכחות המיוחדים להם ולא היו נצחיים בטבעם, זהו דרך המפרשים, והוא בלתי מתישב אצלי לפי שעובדי הפסילים לא יאמרו שהם מנהיגי העולם ולא שאחד מהם הוא הסבה הראשונה בורא העולם, וגם לא יאמרו שהעולם נמצא מפאת המקרה אבל יאמרו שהכוכבים פועלים בכחותיהם בעולם השפל והוא לא עשה טענה לבטל זה, אבל בהפך שהודו לו במה שאמר המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח שאמר זה על הכוכבים, ועוד כי הנה כל הדברים האלה אינם מענין הגאולה וממשלת האומות אשר היה בו הדבור ראשונה, גם כי באו הדברים בהודעה הזאת בלתי מסודרים אם באומרו הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם הלא הבינותם מוסדות הארץ והם ארבעה לשונות יורו על ענין אחד, ועם היות שנתנו צורך בשלשה מהם הנה ברביעי לא נתנו בו צורך כלל, גם כי לפי פירושם יאמר היושב על חוג הארץ על הנעת הגלגל ויושביה כחגבים על הנמצאים השפלים, וחזר לדבר בגלגלים באומרו הנוטה כדוק שמים ואחריו דבר מהשפלים הנותן רוזנים לאין, ואח"כ חזר לדבר עוד בגלגלים שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה וגומר, כל זה ממה שיורה שלא כיוון הנביא למה שפירשו בו.

אבל הנזכר לעיל בזה הוא שאחרי שזכר הנביא שהאומות כולם לא יעצרו כח כנגד השם יתברך כי הם כולם כאפס בחקו, וכנגדו בא לבאר עוד שאלהיהם והם השרים אשר לכל אומה ואומה בשמים כמו שאמר בספר דניאל (י, יג) שר מלכות פרס שר מלכות יון הם גם כן לא יוכלו להציל את האומות מידו ולהושיע', כי עם היות בעליוני' כחות להשפיע בתחתונים הנה הכח והאלהות ההוא אינו להם מעצמם כי אם מהשם יתברך, ולכן כשירצה ישדד כחם ולא יועילו השפעתם בארצותם לגויהם, ועל זה אמר ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו רוצה לומר האם תוכלו לדמות האל המוחלט העליון לשום דבר ואם תוכלו לעשות צורה נערכת ומתיחסת אליו כמו שתעשו לאלהיכם, באמת זה אי אפשר בו אמנם באלוהות שלכם תעשו דמויים נערכים לענינם והוא שהפסל נסך חרש וצורף בזהב ירקענו וגומר המסוכן תרומה ובחכמת המשל הזה ביאר דברים:

ראשונה שאין כל השרים העליונים שוים במדרגותיהם אבל זה למעלה מזה בקבול השפעה, כמו שבפסילים יש יתרון מעלה לאחד על האחר כי יש ממנו מעץ ויש ממנו מכסף ויש ממנו זהב, ושנית שכולם בין שיהיה מכסף או מזהב או מעץ הם מעשה ידי אומן כמו שהשרים העליונים כולם מהמדרגה העליונה ומהקטנה הם ברואים מעשה ידי יוצר הקב"ה, ושלישית שבכל פסל מאלה תמצא הרכבה ורבוי ענינים מעץ או מאבן מבפנים ומזהב או מכסף מבחוץ, ואף בפסילי העץ ימצא בהם החומר והצורה המלאכותית, וכן השרים העליונים תמצא בהם הרכבת מה כפי עצמם וכפי ציור עלתם ועצמם ואין מהם מי שיאמר בו האחד הפשוט כ"א השי"ת, הנה מכל הבחינות האלה הפסילים דומים ונערכים לשרים העליונים המשפיעים בהם ולא תמצא צורה נערכת ומדומה לאל העליון, לפי שלא ימצא בו דבר מהחסרונות האלה, ועז"א הפסל נסך חרש ר"ל ממנו שיהיה מנחשת או מברזל והוא מין פחות מהדוממים והוא מפעל החרש שהוא יתיך אותו ויעשהו כצורתו, וממנו שיעשהו מזהב לא שיעשו כולו זהב כ"א מעץ או מאבן ויצפו אותו זהב, וזהו וצורף בזהב ירקענו שישים הזהב על הפנימי שהוא עץ או אבן או ברזל, ופעמים שלא יהיה צפויו זהב כי אם כסף, וזהו ורתוקות כסף צורף שהם השרשרות שמצפים בהם, הנה מאיזה מתכת שיהיה יצטרך לו פועל ואף שיהיה מעץ כאשר האיש הדל והרש ירים תרומתו שיבחר עץ לא ירקב עכ"פ יצטרך אל הפועל כי חרש חכם יבקש לו, וכל אחד מאלה בין שיעשה אותו מסכה ממתכת או אבן או שיעשה אותו זהב או כסף או עץ הצד השוה שבהם שכוונתם והשתדלותם להכין פסל לא ימוט כלומר שתהיה מלאכת הפסל קיימת ועומדת שלא תמוט, וגם זה מורה שהשרים העליונים אשר הפסילי' מורים עליהם אין הוראתם והשפעתם הכרחית תמיד כי פעמים תמוט ותחדל אם לא ירצה החרש הפועל אותם שהוא השי"ת שנתן בהם הכח ההוא.

ואחרי שביאר שצורות הפסילים נערכות ודומות לצורות העליונים ההם, ביאר ההבדל הגדול שיש ביניהם לש"י, ועשה ביאורו כולל בזוכרו שלשת העולמות שהם העולם השפל והעול' האמצעי והעולם העליון הרוחני שהם שלשה מדרגות הנמצאות, והמדרגה הרביעית היא המדרגה הבב"ת מהסבה הראשונה יתברך, ולכן דבר כנגד ארבעה המדרגות האלה מהנמצאות ועל עולם הגלגלים אמר הלא תדעו, לפי שיש בהם ידיעה קיימת בהקדמות הנדסיות הכרחיות, ועל עולם הרוחני העליון אמר הלא שמעת להיות ההשגה האמיתית בהם מדרך השמיעה והקבלה, ועל ההשגה האלהית אמר הלא הוגד מראש לכם רוצה לומר הלא הוגד על פי הנביאים בדרך הגדה מדרך ראש העולם וסבתו שהוא הש"י, ועל עולם השפל אמר הלא הבינותם מוסדות הארץ וזכר העולם השפל באחרונה כדי להמשיך בו הדבור, והוא אומרו היושב על חוג הארץ ולא קרא חוג הארץ הגלגל כי אם יסוד הארץ וסבובה כי על כל דבר כדורי יאמר לשון חוג כמו (איוב כו, י) חק חג על פני מים בחקו חג עד שהדבר המלאכותיי בדמותו בצלמו נקרא כן כמ"ש (ישעיה מד, יג) ובמחוגה יתארהו. ואמר שהשם יתברך הוא היושב על חוג הארץ ומעמידה כי הוא יושב וזן מקרני ראמים ועד ביצי כנים, ועם היות הכוכבים ושרי מעלה משפיעים על הארץ הנה הם כלים ואמצעיים ממנו יתברך, אבל הוא אלקינו ואין עוד אחר יושב על חוג הארץ רצה לומר שאין הטבע נוהג מנהגו תמיד כי הוא יושב על טבע הארץ לשנותו כרצונו בממשלה עליונה בב"ת, ולכן אמר ויושבי' כחגבים ר"ל שהם בערכו כחגבי', וגם רצה בזה שעם היותם כחגבים לקוטן שפלותן הנה הוא יתברך יושב על הארץ ועיניו משוטטות בה, וזכר גם כן ממשלתו על השמים שהוא העולם האמצעי ואמר הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת ר"ל שהם כלים למעשהו והוא יתברך יושב עליהם כי הוא נטה אותם כאדם הנוטה אהל לעבוד עבודתו, וכמו שהאהל אינו דבר קיים מתמיד כבית כן המערכה השמימיית המתוחה כאהל להסיעה מצד אל צד כרצונו, כי על כן נקרא שדי להיותו משדד המערכות ומסיעם ומשנה אותם, ועל העולם העליון אמר הנותן רוזנים לאין שופטי ארץ כתהו עשה, וכבר ידעת מה שכתב הרב המורה שנקראו שופטים אלקים כמו שאמר (שמות כא, ו) והגישו אדניו אל האלקים, ואמנם השכלים הנבדלי' נקראו אלקים להיותם שופטים ומשפיעים בשפלים, ועל דרך זה אמר הנביא כאן עליה' רוזנים ושופטים, כי רוזני' הוא שם לשרים כמו (תהלים ב, ב) ורוזנים נוסדו יחד. ושופטים יאמר על הנמצאים המסודרים במעשיהם ומנהיגים את אחרים בסדור מוגבל עד שמזה הצד נקרא הש"י שופט, ובשרי מעלה נאמר (במדבר לג, ד) ובאלהיהם עשה ה' שפטים, הנה א"כ על הרוחני' שנקראו שרים אמר הנותן רוזנים לאין שופטי ארץ כתהו עשה רוצה לומר אותם השרים העליונים הש"י מסיר ממשלתם כרצונו, וזהו נותן רוזנים לאין שהוא בענין הנהגתם וזה לפי שאותם השרים שהם שופטי ארץ ומנהיגי האומות ברא אותם מהאפס המוחלט, ולכן מי שבראם יכול לשנות סדרם וזהו שופטי ארץ כתוהו עשה כלומר בתחילת הבריאה, ועליהם אמר אף בל נטעו אף בל זורעו ר"ל מחודשים הם כיתר הדברים כי קודם בריאת העולם לא נטעו במציאותם, ובל זורעו ונפרדו להנעת הגרמים השמימיי', אף בל שורש בארץ גזעם ר"ל גם לא היתה הנהגתם וממשלתם בארץ כאשר הוא היום, וגם פעמים אחרות כבר שדד הקב"ה מערכותיהם והשפעתם אם בימי המבול ואם ביציאת מצרים ובמעשה הנסים, ועל זה אמר וגם נשף בהם וייבשו בזמן העובר ולכן אינו מהבטל כי גם עתה הסערה תשאם כקש ויהיה נקל בעיני ה' לבטל כחותיהם והשפעותיהם.

ולהורות על היותם דברים מחודשים מפעולת פועל המשילם בדבר זורע זרע שיבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם, ולכן היתה התולדה היוצאת מכל זה ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש ר"ל כמו שמצאתם צורה נערכת לאלהותיכם התמצאו דומה אלי, זה באמת בלתי אפשר כי הוא יתברך קדוש ונבדל מכל דבר נברא, ולפי שזכר ענין השכלים הנבדלים במשל הרוזנים ושופטי ארץ ובמשל הדבר הנזרע ביאר אותו הענין כפי הנמשל, ועליו אמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם שאמר זה על השכלים הנבדלים, ואמר שאו מרום עיניכם על עיני השכל שיביטו בעולם העליון המרומם ויראו שהלא הם כולם ברואים, והם מורים על גודל בוראם כי הוא מוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא ר"ל בפרטיותם כמו שעושה האדון עם עבדיו שיקראם בשמותם לעובדו, ואם ראיתם שהם נצחיים בעתיד הנה אין זה מפאת עצמם כ"א מפאת הבורא ית' שמכחו הבב"ת בראם נצחיים, וזהו מרוב אונים ואמיץ כח של השי"ת לא נעדר מהם איש אחד כי הם נצחיים באישיהם, וכבר הבינו חכמים ז"ל בספרי ובתנחומא הפסוק הזה על השכלים הנבדלים, ואפשר לפרש הנותן רוזנים לאין שופטי ארץ כתהו עשה ושאר הפסוקים על הנמצאים השפלים, כי אחרי שזכר שהוא ית' יושב על חוג הארץ והוא נוטה כדוק שמים נתן המשפט בכל אחד מהם אם בנמצאים השפלים אמר הנותן רוזנים לאין, ולביאור זה צריך להעירך על מאמר א' נמצא לחז"ל במסכת חולין בפרק גיד הנשה אמר רב חננאל אמר רב ג' כתות של מלאכי השרת אומרות שירה בכל יום א' אומרת קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש ואחת אומרת קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, כי הנה העיר בזה שהנמצאים השפלים יובדלו מהש"י בשלשה הבדלים, הראשון בשהוא נצחי והם נפסדים, והשני בשהם גשמים והוא בלתי גשם, והשלישי בשהוא ית' בורא והם נבראים, והעולם האמצעי נבדל ממנו ית' בשני הבדלים מאלה בלבד, והם שהוא ית' בלתי גשם והשמים גשמי', ושהוא ית' בורא והמה ברואים, ולא ימצא ביניהם ההבדל האחר מהנצחיות וההפסד לפי שאין השמים נפסדים, והעולם הרוחני העליון יבדל ממנו ית' בהבדל אחד בלבד, והוא בשהוא יתברך בורא והמלאכים נבראים, כי שאר ההבדלים לא ימצאו ביניהם כיון שהם נבדלים מכל גשמיות ואינם נפסדים, ולזה אמר רב חננאל בשם רב שכת אחת אומרת קדוש והיא העולם העליון הרוחני שהשי"ת נבדל מהם בהבדל אחד בלבד כמו שזכרתי, וכת אחת אומרת קדוש קדוש שהוא העולם האמצעי שיבדילו השמים מהסבה הראשונה יתברך בשני הבדלים ולכן יאמרו שני פעמים ק"ק. ואמנם הכת האחרת והיא העולם השפל תאמר קק"ק ג' פעמים לרמוז על ההבדלים שביניהם אליו יתברך בשהוא בורא והם נבראים הוא נצחי והם נפסדים הוא בלתי גשם והם גשמיים, ולהיותו ית' נבדל מכל הנבראים ולא ישתתף אחד מהם בדבר מה, אמרה חנה (שמואל א' ב, ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך ר"ל אין נבדל כמוהו יתברך שלא ישתתף בדבר נמצא אחר עמו.

והנה הנביא ישעיהו הביא כאן זכר שלשת העולמות, וזכר ראשונה העולם השפל והאמצעי כמו שזכרתי וזכר מיד ההבדלים המיוחדים בכל אחד מהם, וכנגד העולם השפל אמר הנותן רוזנים לאין והוא ההבדל הראשון שהם נפסדים והשם יתברך הוא נצחי, ועל ההבדל השני בשהם נבראים והוא יתברך בורא אמר שופטי ארץ כתהו עשה ר"ל שעשאם מתהו ויחזירם לתהו כרצונו, וביאר ההבדל הג' מהיותם גשמיים באומרו אף בל נטעו אף בל זורעו והוא מאמר נאמר בתמיהה כאלו אמר עוד מלבד מה שאמרתי האם לא נטעו ולא נזרעו הדברים השפלים בהוייתם בל שורש בארץ גזעם, באמת אינו כך כי הם נטעו וזורעו ושורש בארץ גזעם והוא האות על גשמיותם וממנו ימשך ההפסד, וזהו וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם על דרך מה שאמר למעלה יבש חציר נבל ציץ, ואחר שזכר הבדלי השפלים זכר הבדלי השמים והבדלי השכלים המניעים אותם, ולפי שהם נצחיים חשש הנביא אולי יחשוב חושב שיש בהם אלהות, ולהשיב לזה אמר ואל מי תדמיוני ר"ל האם תדמיון אותי לאחד מהגרמים השמימיים, וגם כן האם אשוה לאותו כת האומרת קדוש פעם אחת בלבד שהם השכלים הנבדלים, ולבאר שלא יתדמה הקב"ה לא לגלגלים ולא למניעיהם הרוחניים אמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה ר"ל העליונים כולם אם השמים המתנועעים ואם הרוחניים המניעים אותם ראו נא בשכלכם שהם כולם נבראים ואני בורא, וזהו הבדל עצמי בינינו שאני מחויב המציאות והם אפשרי המציאה. ועוד זכר ההבדל השני הנמצא בגרמים השמימיי' מהיותם גשמיים ועליו אמר המוציא במספר צבאם שהם צבאות השמים שהשם יתברך מוציא אותם במספר ולכולם בשם יקרא, והמספר לא יצדק בהם כי אם במה שהם גשמיים. הנה אם כן יש בשפלים שלשה חסרונות ובשמים שנים ובשכלים אחד, ואמנם לענין נצחיותם השיב שבזה לא יתהלל המתהלל כי הנצחיות אשר בהם מורה על חוזק הפועל ויכולתו הבלתי בעל תכלית שברא אותם באופן כך מהנצחיות, וזהו אומרו מרוב אונים וגו' כלומר מרוב אונים וכח אמיץ מהבורא יתברך היה שאיש מהעליונים אשר זכר לא נעדר והם נצחיים. והיוצא מכל זה שהבורא יתברך הוא היכול הבלתי בעל תכלית ואין אחד משרי מעלה שיהיה לו יכולת מוחלט מבלעדיו ואין מי ימחה בידו ויאמר לו מה תעשה. והותרה בזה השאלה החמשית.

ומצאתי לחז"ל בספרי ובתנחומא שני מאמרים קשי ההבנה על הכתוב הזה כי הנה בספרי אומר, ר"מ אומר בשם רבי דוסתאי כתוב אחד אומר מונה מספר לככבים וכתוב אחד אומר המוציא במספר צבאם היאך יתקיימו שני כתובים הללו, מגיד שאין שם לא השם שנקרא עכשו נקרא לאחר זמן, וכה"א ויאמר אליו מלאך ה' למה זה תשאל לשמי והוא פלאי איני יודע אי זה שם אני מתחלף ע"כ. ובתנחומא אמרו כתוב א' אומר לכולם בשם יקרא וכתוב א' אומר לכולם שמות יקרא אם שמות למה שם ואם שם למה שמות, אלא כשהקב"ה מבקש הוא קורא לכולם באחד וכשהוא מבקש קורא לכל א' וא' בשמו גבריאל מיכאל ע"כ. וראוי שתעויין כוונתם בזה: