אברבנאל על ישעיהו לו:יא

ויאמר אליקים ושבנא ויואח וגומר, עד ויהי כשמוע המלך חזקיהו. דעתי הוא, שעם היות שאליקים ושבנא ויואח היתה כוונתם ורצונם שלא ידבר רב שקה יהודית, כדי שלא ירפו ידי העם הלוחמים אשר על החומה, הנה לא היו דבריהם מסודרים לרב שקה לאותו טעם, אבל אמרו לו כאלו היו חוששין לכבודו, דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואתה ארמי, ומה לך לדבר יהודית, כ"ש באזני העם אשר על החומה, כי אין ראוי להם שידעו עניני המלכים ודבריהם, וגם אינו טוב שישמעו אותך מדבר לשון יהודית כי תהיה בעיניהם כיהודי ממש, כל שכן בהיותך מדבר כדברים האלה כאילו אתה חס על כבוד השם, ובהיותך אומר שעלית על הארץ הזאת להשחיתה בדבר ה', וכל זה מורה שאף על פי שאתה משומד אתה יהודי באמונתך, ואין זה ראוי לאדם שיצא מכלל הדת שידבר בזה האופן לפני הגוים, אבל ראוי שישמור עצמו מן החשד פן יאמרו לו היום או למחר אעיקר' קאי, ואל זה כולו רמזו באומרם, ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה כאילו היו חוששין לזה מפני כבודו להיותו משומד יהודי.