אברבנאל על ישעיהו לו:ב

והנה זכר הכתוב בכאן, ששלח סנחריב את רב שקה לירושלם, ואמנם בספר מלכים כתוב, ששלח שמה את תרתן ואת רבסריס ואת רב שקה, אולי שבעבו' שרב שקה בלבד דבר הדברים לכן נזכר הוא לבדו בכאן, האמנם בסדר עולם אמרו, שרב שקה בא לבדו בשליחות ראשונה כנזכר בכאן, ותרתן ורבסריס באו אחר כך בשליחות השני, כשהיה נלחם על לבנה, ואמרו ויעמוד בקצה תעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס כבר פירשתי בפרשת אחז, שהברכה היא חריץ בנוי באבנים, וסיד שמכנסין שם מי הגשמים, והיה באחד מצדדיה נקב שממנו יוצאין המים לתעלה, בזמן שירבו להשקות או לכבס בגדים והיא היתה במסילת שדה כובס, רוצה לומר, בדרך הבא אל השדה שרוחצין וכובסין הבגדים בתעלה, וישטחו אותם בשדה, ולפי שהם היו ג' שרים שבאו מסנחריב כמו שזכרתי (ג) יצאו אליהם ג' שרים מירושל', והם אליקים בן חלקיהו שהיה ממונה על הבית ושבנא סופר המלך, ויואח בן אסף המזכיר רוצה לומר, שהיה מזכיר לפני המלך כל הדברים הצריכים לתועלת המלך ולממונו, והלכו שמה אלה השלושה, לפי שהיו יודעים לדבר ארמית בחשבם שהם ידברו דברי פשרה ומיצוע לעשות שלום עמהם, (ד) והנה רב שקה להיותו ראש המדברים דבר, וכבר קבלו חכמי' ז"ל, שרב שקה ישראל משומד היה, ואולי שבעבור זה דבר הוא ולא דברו האחרים, בעבור שהיה יודע לדבר יהודית, מה שהם לא היו יודעים, וכדי לחרף למלך חזקיהו לא קראו מלך, אבל אמר, אמרו נא אל חזקיהו, רוצה לומר, שאינו מלך ולא יהיה עוד מלך, כי יקח סנחריב כל הארץ מידו, והיה המאמר כה אמר המלך הגדול מלך אשור רצה לומר, אינו כמלך יהודה או כמלך ישראל המולך על ארצות מועטות, אבל הוא מלך גדול על כל מלכים מה הבטחון הזה אשר בטחת (ה) אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה רוצה לומר, מה הבטחון הזה אשר בטחת באשר מרדת בי אחרי מות אביך, באמת חשבת ואמרת שהתפלה שאתה מרבה להתפלל בכל יום היא העצה והגבורה למלחמה, וכן כתוב בספר מלכים אמרת אך דבר שפתים אמנם בכאן כתוב אמרתי ביו"ד, והענין כלו אחד, רוצה לומר, אני חושב שאין לך בטחון רק בתפלתך ותחשוב שהתפלה היא העצה והגבורה למלחמ', ואפשר לפר' אמרתי אך דבר שפתים כששלחת להתחנן אלי לאמר, חטאתי שוב מעלי מיד, אמרתי אני בלבי שהיו אלה דבר שפתים משפה ולחוץ, ובעבור זה עתה בקש לך עצה וגבורה למלחמה, עתה על מי בטחת כי לא ימלט מהיות בטחונך אם בכח אנושי, ואם בכח אלהי שבטחת באלהיך, ואם היה הבטחון בכח אנושי ידמה שיהיה על מצרים, שאין מלך אחר יחשוב לעזור אותך כנגד מלך אשור, כי אם מלך מצרים שהוא אויבו, ואם על זה בטחת (ו) הנה הוא משענת הקנה הרצוץ שלא יועיל אבל יזיק, וזהו אומרו אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כי ענין פרעה מלך מצרים לכל הבוטחים עליו שתהיה עזרתו לרעתכם, (ז) וכי תאמר אלי אל ה' אלהינו בטחנו שהוא החלק השני מהחלוק', גם זה בלתי ראוי לפי שהוא לא ירצה לעזור אתכם, יען וביען הסיר חזקיהו את במותיו ואת מזבחותיו ואמר ליהודה ולירושל' לפני המזבח הזה תשתחוו, רוצה לומר, שלא ישתחוו כ"א לפני מזבח א' בלבד, ואמר זה רב שקה, בחושבו שזה אשר עשה חזקיהו מהסרת המזבחות והבמות היה חלול השם, כי יותר טוב היה שיהיה בכל מקום מוקטר מוגש לשמו, ושהוא היה בזה כנותץ אבן מן המזבח, וחשב שעשה זה חזקיהו לכבודו ולתועלתו כדי שיבאו כלם לירושלם, וזה היה טענה ממנו שהשם יתברך לא יעזור אותם, ואיך א"כ יבטחו בו והם מחללים אותו, ולפי שרב שקה עשה כנגד בטחון חזקיהו חלוקה הכרחית, אם שהיה בטחונם באוהבים ועוזרים כמו מצרים, או בכח אלהי, וראה כי כבר ישיגהו ספק על כל אחד מצדדי החלוקה אשר עשה, השתדל להסיר הספק הנופל על דבריו, וזה כי יאמר חזקיהו, שהיה בוטח בכח אנושי אבל אינו מצרים, כי אם בגבורת עמו וארצו בני יהודה עצמם, לכן השיב לספק הזה במה שאמר, (ח) ועתה התערב נא את אדוני את מלך אשור רוצה לומר, הכנס עמו בערבות בדבר הזה אשר אומר לך, והוא שאתנה לך אלפים סוסים, אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם רוצה לומר, כי הנה לא ימצאו בכל ארץ יהודה אלפים אנשים ראויים לרכוב על סוסים, וכדי בזיון וקצף, ובהיות זה כן (ט) איך תוכל אתה חזקיהו להשיב את פני פחת אחד רוצה לומר, שר אחד מעבדי מלך אשור, ולא מהגדולים כי אם מהקטנים, כי הנה הקטן שבהם הוא גדול ממך. וזה ממה שיורה שאין הבטחון בגבורתך, אבל שהאמת הוא מה שאמרתי שבטחת לך על מצרים, בעבור שהיו לו רכב, ותהיה אם כן אמרו, ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים היא תולדה היוצאת מדבריו.

עוד הרגיש רב שקה, שיוכל חזקיהו להשיבו על הצד השני מהחלוקה אשר זכר, באמרו שהיה בוטח באלהיו, ושמה שהסיר את במותיו ואת מזבחותיו היה במצות השם יתברך, והנה להשיב לזה אמר רב שקה, (י) המבלעדי ה' עליתי על הארץ הזאת להשחיתה, רוצה לומר, אם אתה חזקיהו אומר שבמצות השם הרסת ונתצת את הבמות ואת המזבחות, גם אני אומר שבמצותו באתי אני על העיר הזאת להשחיתה, ואיך אם כן תבטח על ה' להצילך, והוא אמר אלי להשחיתך, ובאמת סגנון הדברים האלה מורה שהיה רב שקה ישראל משומד, ולכן היה יודע ענין הבמות שהסיר חזקיהו, ומה שהיה אפשר להשיבו על זה כפי המצוה האלהית, ושהי' יודע מה שנבא ישעיהו הנה ה' מעלה עליכם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור, ועליו אמר, ה' אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה: