אברבנאל על ישעיהו יד:כג

וזהו ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים, רוצה לומר שתהיה בבל ירושה ומדור לחית השדה שנקרא קפוד שהוא אריז"ו בלעז, ולפי שהיתה בבל עמוקה, יהיו שם אגמי מים, ובפרק הרואה (ברכות נח, א) אמר רבי חייא נתקללה בבל נתקללו שכנתיה, שנאמר ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים, נתקללה שומרון נתברכו שכניה, שנאמר (מיכה א, ו) ושמתי שומרון לעי השדה ולמטעי כרם. כיוון בזה המאמר לענין בבל שתהיה השמד שלה כללי מוחלט, הוא אומרו וטאטתיה במטאטי השמד, והמלה הזאת נוכל לפרשה כמלת טיש ורפש, עד אשר יוכלו לזורעה ולא ללכת בה, וחכמים ז"ל (מגילה יח, א) פירשו מענין מכבדות שמכבדות בהן את הבית, כאלו אמר שיבער את בבל ביעור השמדיי, ולפי שכל מה שדבר הנביא בזה היה בדרך המשל והמאמרים ההמשליים הם רחוקים מן המופת לכן הוצרך לומר אחריו (כד) נשבע ה' צבאות אם לא כאשר דמיתי כן היתה, כלומר שהיתה שבועתו יתברך שהוא רמז אל גזרתו, שכמו שהיה הדמוי וההמשל, כן יהיה בפעל, וביאר עצמות השבועה איך יובן והוא אומרו, (כה) לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו, והמפרשים פירשו זה על מפלת סנחריב ועמו, והוא דרך רחוק וקשה וזר בעיני, כי הנבואה כולה על נבוכדנאצר ועל בבל נאמרה, ואיך יחזור עתה לסנחריב, אבל האמת הברור הוא שבי"ת בארצי היא בי"ת הסבה, כמו (יונה א, יב) בשלי הסער הגדול הזה יאמר שהיתה השבועה לשבור אשור בעבור פקידת ארצו, וענינו שהיתה מפלת בבל וזרע נבוכדנצר שהוא מלך אשור ומלך בבל, כדי שימלוך שם דריוש וכורש, ויבנו את העיר ואת המקדש, לכן היתה העצה היעוצה להחריב בבל כמו שזכרתי למעלה, או יהיה לשבור אשור בארצי בעבור ארצי שהחריב, לכן אשבור אותו ואחריבהו, ועל הרי אבוסנו, רוצה לומר על דבר הרי שהחריב ירושלם הרים סביב לה, לכן אבוסנו באופן שיסור מעליהם, רוצה לומר מעל הרי ישראל עולו של נבוכדנצר וזרעו וסובלו מעל שכמו של ארץ ישראל יסור.

ולפי שהיתה זאת עצה עמוקה ממנו יתברך, לכן אמר אחריו (כו) זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים רוצה לומר שיתחברו בזה שני סבות, הראשונה העצה היעוצה בעבור ארץ ישראל כדי שתתישב ותפקד, וזהו אומרו העצה היעוצה על כל הארץ, והשנית להנקם מהגוים על אשר עשו במה שעבר, והוא אמרו וזאת היד הנטויה על כל הגוים ר"ל להענישם, וכנגד שני הסבות האלה אמר, (כז) כי ה' צבאות יעץ ומי יפר כנגד הראשונה, וידו הנטויה ומי ישיבנה כנגד השנית, ואין להפלא מאשר אמר לשבור אשור, ולא אמר בבל, כי מלך אשור היה מלך בבל, כמו שאמר בספר מלכים (מל"ב יז, כד) ויבא מלך אשור מבבל, ונבוכדנצר היה מלך אשור ומלך בבל, וכן היה בנו ובן בנו עד שבעים שנה, כמו שפירשתי והוכחתי בראיות ברורות בפרשה י"ו מספר מלכים, והותרה בזה השאלות החמישית והששית. ורש"י פירש כאשר דמיתי, רוצה לומר באשור כן היתה, ולכן כאשר יעצתי על בבל ונבוכדנצר היא תקום, ופירש שניהם, אם מה שאמר כאשר דמיתי כן היתה, פירשו באומרו לשבור אשור בארצי ועל הרי אבוסנו שהוא רמז למפלת סנחריב, וכנגד בבל אמר וסר מעליהם עולו וסובלו מעל שכמו יסור, ולפי שהשווה שניהם אשור ובבל בחרבן, לכן אמר אחר זה זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים, רוצה לומר על אשור רשעתו ועל בבל רשעתו. זהו מה שראוי שיפורש בכתובים האלה כפי דעת רש"י, והלצתי בעדו וגם נכון הוא. והרב רבי אברהם אבן עזרא פירש, אם לא כאשר דמיתי וכאשר חשבתי, שהם לשונות נרדפים, וכולם לשבור אשור בארצי, אפילו מפלת סנחריב שהיה בירושלם, ואז סר סובלו וגומר, כן תהיה קיימת זאת העצה היעוצה על בבל.