אברבנאל על ישעיהו יא:יב

וזכר הנביא שמלך המשיח ישא נס לגוים ויאסוף נדחי ישראל שהם אשר גלו ראשונה ונפוצות יהודה יקבץ שהם אשר גלו באחרונה בחרבן שני הבתים, והסתכל אמרו בישראל נדחי ישראל בלבד, וביהודה אמר לשון נפוצות שנאמר ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ, כי הנה אמר זה לפי שישראל גלו כלם יחד אל פאה אחת, לחלח וחבור ושאר הערים מארץ מדי, אמנם מבני יהודה אמר בהם נפוצות לפי שגלו שני פעמים בזמן בית ראשון, ובזמן בית שני, ולא הלכו בגולה אל פאה אחת בלבד, כי אם לארבע כנפות הארץ, והנס הזה שזכר הנביא שישא מלך המשיח לכל הגוים, מה הוא ומה יהיה ענינו, הוא דבר מסופק מאד והמפרשים כתבו שהוא יהיה עמוד הענן, שיחדש הקדש ברוך לישראל כיום עלותו מארץ מצרים שנאמר (במדבר יד, יד) ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם, ושהגוים הנזכרים כאן הם ישראל שנקראו (דה"א יז, כא) גוי אחד בארץ, ושאם אמרו על האומות, יהיה ענינו שתראה הנס ההוא לעם ועם כלשונו, כדי שיצאו משם בני ישראל, והדברים האלה כלם אין להם סמך, לא בכתוב ולא בדברי חכמים ז"ל, כי הנה הכתוב אשר סמכו עליו הדעת הזה שהוא, (ישעיה ד, ה) וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם וגומר, כבר פירשתי אותו, והוכחתי שלא כיון לדבר מזה, ויותר ראוי לומר שהנס ההוא אשר זכר בכאן, הוא משל לפרסום התשועה האלהית שתפרסם בעולם, כאלו הוא נס מונח בהר גבוה ותלול שאליו גוים ידרושו, אבל אמונתו ומחשבתו היא, שהנס הזה הוא הפלא הגדול והעצום אשר יעשה השם נגד כל הגוים בזמן קבוץ גליות, כמו שהוכחתי בפירוש הפסוק ההוא, והנה ייחס אותו למלך המשיח לפי שבזמנו יהיה, כאלו הגיד שיתחברו שני הדברים יחד, הנס אשר ישא לגוים והוא תחיית המתים וקבוץ נדחי ישראל ונפוצות יהודה, והנה לא זכר בנימן לפי שהיו אלו השנים ראשי הממלכות, וכמו שבנדחי ישראל יוכללו י' השבטים, ככה בנפוצות יהודה יוכללו בנימן ושאר העם שהלכו בגלות ירושלם. ואפשר עוד אצלי לומר שיעד הנביא בכאן שעם היות שבמדבר צוה הש"י בד' דגלים, והיו להם ד' נסים איש על דגלו באותות, והיו יהודה, רצונו לומר דגלו קדמה מצד הפנים, ודגל אפרים ימה מצד האחורים, והיה בזה קנאה ביניהם, יען היו בדגל יהודה בני האמהות, ובדגל אפרים היו כולם מבני הגבירות, עד שאולי מזה נמשך מה שנמשך מחילוק המלכיות, מלבד הסבה שזכר הכתוב, הנה בימות המשיח יהיו כולם לעם אחד וגוי אחד ולא יהיה ביניהם חלוק כלל, ולזה אמר שישא נס לגוים כי לא ישאו נסים הרבה ולא דגלים מתחלפים, כי אם נס אחד בלבד לכלם, ודגל אחד מורה על התאחדות האומה ועל אלוה אחד להם וגוי אחד בארץ.