אברבנאל על ישעיהו א:כד

לכן נאם האדון ה' צבאות וגו'. יאמר שמפני הרעו' האלה אשר זכר שהיו עושים בית ישראל ובית יהודה, אמר האדון אשר זלזלו בכבודו ושהכל עבדיו, שהוא ה' אדון צבאות מעלה ומטה, והוא עמוד ישראל וגבורתו, כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו, כי אם ימין ה' ותקפו אשר שהוא בראותו רשעתם יקום להענישם על מעשיהם, וז"ש הוי אנח' מצרי, ואמר זה כנגד מלכות ישראל, ואנקמה מאויבי שהם בני יהודה, וקראם צרים ואויבים להיותם עובדי ע"ז, וכמו שכתב הרב המורה שלא יקרא אויב ולא שונא השם כי אם בע"ז, ובמקונן אמר הוי אנחם מצרי, ובפסיקתא דרשו הוי אנחם מצרי על בבל ופרס, ואנקמה מאויבי על יון ורומי, שהם ד' המלכיות, וייעד הנביא על צרות האומה כפי סדר זמנם וקדימת' זו על זו כי ראשונה אמר (כה) ואשיבה ידי עליך כבראשונה, רוצה לומר אל תחשוב שלא אעניש אותך על מעשיך, כי בלא ספק אשיבה ידי עליך לצרוף הסיגים ולהסיר הבדלים והם הרשעים, וענין ואשיבה ידי הוא מכה אחר מכה עד כלותו את הפושעים שהם במדרג' הסיג והבדיל המעורב בכסף כן הם הרשעי' המתערבים עם הצדיקים. וחכמי הנוצרים פירשו כספך היה לסיגים שהוא משל לאומה שהיתה נקיה ככסף ובסבת הרשעים נעשה כסיגים, ושכנגד זה אמר ואצרוף כבור סיגיך, כי לפי שאמר למעלה כספך היה לסיגים על רשעי האומה אמר כנגדם ואצרוף כבור סיגיך. ופירשו ואסירה כל בדיליך על גלות בבל, ואשיבה שופטיך על זמן בית שני, ופירשו ושבר פושעים על חרבן בית שני בימי טיטוס וגלות ירושלם האחרון, ולכן אמר והיה החסון לנעורת ופועלו לניצוץ, לפי שטיטוס שרף בית ה' וכל בתי שרי ירושלם. ופירש הראב"ע ואשיבה שופטיך שילכו ישראל ושופטיהם בגלות. ואמנם המפרשים פירשו הכתובים האלה על קבוץ גלויות והוא מדברי חז"ל, ובפסיקתא דרשוהו על תחיית המתים, אמרו ואשיבה שופטיך זה משה ואהרן, ויועציך זה דוד ושלמה, וכבר זכרתי הספק הששי שיתחייב עליה, ולכן אחשוב שאמר זה על זמן אחז מלך יהודה שהרשיע לעשות בימי הנביא ישעיהו ע"ה ורבו צרותיו הפלא ופלא וכמו שנאמר עליו בדברי הימים (ב, כח, ב) וגם מסכות עשה לבעלים והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתועבות הגוים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן ויתנהו ה' אלקיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל ניתן ויך בו מכה גדולה ויהרוג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם ה' אלקי אבותם ויהרגו זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו להם ויביאו את השלל לשמרון וגומר, הנה על כל הצרות האלה אמר ישעיהו ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך, שהיה כל זה נאמר על פושעי ישראל בימי אחז.