אברבנאל על ישעיהו א:כא

איכה היתה לזונה קריה נאמנה וכו'. ענין הפרשה הזאת שהנה העבירה וכן המצוה תבחן בשתי בחינות, האחת מצד המצוה אותה יתברך שמפני מעלתו ראוי שתתקיים מצותו, והבחינה הב' מצד המצוה או העבירה עצמה, רוצה לומר היות המצוה דבר ראוי והגון לעשותו והעבירה דבר נמאס ונתעב ונאלח שראוי להתרחק ממנו, ואחרי שבפרשיות הראשונות הוכיח הנביא לבני יהודה על עונותיהם מצד המצוה יתברך והיותם עוברי רצונו, עוד ראה להוכיחם מפאת הדבר בעצמו ובבחינת הדרך המדותיי שראוי שיבחר בו האיש ואחריו כל אדם ימשוך, ולזה אמר איכה היתה לזונה קריה נאמנה, רוצה לומר איכה ואיככה ירושלם עיר הקדש שהיתה בימי קדם קריה נאמנה באמונותיה תמיד, איכה יצאה מן ההפך אל ההפך, שזינתה תחת אלהיה והשתחוה לאל נכר כדרך האשה הזונה מתחת בעלה, ולא די בענין האמונות אבל גם בסדר המדיני, שמדינה ומדינה ככתב' תשמור הנהגת' וגם האפקורוסים המינים ואומות העולם שאין להם דת ישמרו הסדר המדיני, הנה גם זה לא נמצא בירושלם, כי יצאה מן ההפך אל ההפך, שבמקום שצדק ילין בה והיתה מלאתי משפט בימי דוד ושלמ' ויהושפט ושאר מלכי ישראל החסידים הנה עתה אנשי ירושלם הם כלם מרצחים. והראב"ע פירש מרצחים על הדיינים, ופירש כספך היה לסיגים על השופטים והשרים שהם עושר העם וכספו, ולכן אחריו שריך סוררים. אמנם בעלי הצחות וההלצה פירשו הפסוק הזה באופן אחר, והוא שכאשר שאל הנביא איכה היתה לזונה קריה נאמנה כמתמיה על עונשה, השיב עליו מלאתי משפט, רוצה לומר במשפט וביושר חלה עליה כל הרעה הזאת, לפי שהצדק ילין בה, כלומר שלא יעשו אותה כל היום ולא יוציאו אותה אל הפעל והצדק בתוכם הוא כאדם הישן ולן על מטתו שלא יתנועע, כן הצדק לא יעשו אותה כי אם בעיכוב רב, ואמנם הרציחה וההריגה יעשו במהירות גדול בעתה אחת, וזהו אמרו ועתה מרצחים, רוצה לומר ובעתה אחת הם מרצחים את בני אדם. ובתנחומ' דרשו (פנחס יג, א) צדק ילין בה מימיו לא לן אדם בירושלם ובידו עון, כיצד תמיד של שחר היה מכפר על עונות הלילה ותמיד של בין הערבים היה מכפר על עונות היום, ועתה מרצחים שהרגו את אוריה ואת זכריהו, ועוד אמרו שהיו מלינין דיני נפשות כשלא היו מוצאים להם זכות ליום אחר למצוא לו זכות, ולא היו מיד גומרין את הדין משו' לא תרצח, ועתה נעשו כלם רוצחים. ובפסיקתא (דרב כהנא פסקא ט"ו) אמרו תפ"א בתי כנסיות היו בירושלם כמנין מלאתי ובכל אחד מהם היה בית ספר לתלמוד ובית ספר למשנה ובית ספר למקרא וכולן עלה אפסיי"נוס קיסר והחריבן.