אברבנאל על שמואל א ג:ו

ושמואל שב אל המטה בבושת פנים ובאהו הקול פעם שנית ויקראהו שמואל, ואין ספק שחשב שעלי היה קורא אותו אבל לא אמר הנני מהמטה וגם לא רץ כמו שעשה בראשונה, לפי שהכלימו עלי בפעם הראשונה, ולזה הלך אליו ואמר הנני כי קראת לי, רוצה לומר הנה עתה לא תוכל להכחיש שקראת לי אחרי ששנה הקול שתי פעמים, וידמה שעלי הרגיש בדבר ולכן לא גער בו כבראשונה, אבל אמר לו בני שוב שכב, הנה הוסיף בדבריו לומר בני לדבר על לבו, לפי שהיה כבר הדבר אצלו בספק אם היה דבר נבואיי או מפעל הדמיון, כי התבגרות הדמיון באיש הבריא לא יהיה כי אם על המעט ולא יתרבה, ולכן בלשון רכות אמר בני שוב שכב: