אברבנאל על שמואל א כו:יג

ויעבור דוד העבר וגו'. אחרי שלקח דוד החנית וצפחת המים עבר העבר ועמד על ראש ההר מרחוק, ובחר ראש ההר כדי שישמע קולו למרחוק למחנה שאול, ונתרחק כל כך מהמחנה לפחדו אולי ירדפו אחריו, (יד) ויקרא אל העם ואל אבנר הלא תענה אבנר, ויראה שקראם פעם אחר פעם ואמר למה לא תענה אבנר? ובמדרש תהלים (מזמור נ"ח) אמרו, מה יש לך לענות אבנר? הרי אמרת על דבר המערה אלו היה דוד עושה לשאול מאומה היינו נכנסים לשם והיינו מחתכין אותו אבר אבר, ועתה בענין החנית מה יש לך לענות? ולא היה אבנר עונה דבר ונעשה אלם, הה"ד האמנם אלם צדק תדברון וגו'. וספר הכתוב שאבנר השיב כששמע הדברים מי אתה קראת אל המלך, רוצה לומר קראת ונתת קולך על המלך ולא חששת לעורר אותו משנתו בקראך בקול גדול, וכמוהו (בסימן ט"ז כ') ויך את הפלשתי אל מצחו, רוצה לומר על מצחו, וכן תרגם יונתן מה דין דקרי בריש מלכא: