אברבנאל על שמואל א כב:ח

ואמר כי קשרתם כלכם עלי ואין גולה את אזני, ר"ל הלכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים ולכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות אחרי אשר קשרתם ומרדתם כלכם עלי במרד עצמו אשר מרד דוד בי? ואם שבאמת ידע שכלם מרדו בו ולא מפני דוד כי אם מפני יהונתן שכרת בריתו עם דוד, ולכן מפאת אותו ברית אתם מעלימים ממני את כל עניני, וזהו בכרות בני עם בן ישי, ובי"ת בכרות היא בי"ת הסבה, כמו (הושע י"ב י"ב) ויעבוד ישראל באשה, (בראשית מ"ד ה') נחש ינחש בו, יאמר ואין גולה את אזני אבל סבת זה הוא באמת בכרות בני עם בן ישי, ר"ל בעבור הברית אשר כרת בני עם בן ישי, והכעס מעמכם שאין חולה מכם עלי, ר"ל אין אדם שירגיש במכאובי ויחלה ויכאב ממני ויגלה את אזני, אבל זה אינו מהתימה אחרי אשר הקים בני את עבדי עלי היום לאורב, ואם בני היוצא מחלצי עושה זה, אינו בלתי ראוי שהזרים יעשוהו. הנה א"כ אמרו בכרות בני ואמרו כי הקים בני וגו', אין זה מה שהיה רוצה שיגלו את אזנו, כי אם שהיה משיב לעצמו על מה שאמר, והותרה השאלה השלישית: