אברבנאל על שמואל א כב:ו

וישמע שאול כי נודע דוד וגו'. ספר ששמע שאול כי נודע ונתפרסם דוד לאויבו, ושעשה עצמו שר וגדול באספו אליו האנשים שזכר, והנה כששמע זה היה בגבעה וכל עבדיו נצבים עליו, והנה נדמה לו שיהיה דוד נלחם עמו ויבא לקראתו. ואמרו תחת האשל ברמה, הוא העץ אשר היה במקום הנקרא רמה בגבעת שאול, ואינה הרמה אשר שמואל שוכן שמה. אבל חז"ל אמרו במסכת תעניות (פ"א ה' ע"ב) שהיא רמת שמואל, אמרו וכי מה ענין גבעה אצל רמה? אלא שאול יושב בגבעה במלכותו, מי גרם לו זה שישב שתי שנים ברמת מלכותו? אלא בזכות האשל הגדול אשר ברמה והוא שמואל שהיה מתפלל עליו. ולפי שלא נתגלה אל שאול שהיו אנשים מתקבצים לדוד ולא שאחיו ובית אביו הלכו אליו עד עתה, התחיל להתרעם מכל עבדיו שלא היו מגלים את אזנו ומודיעים אותו הדברים האלה בתחלתם כדי לתקנם ולהסירם מעליו, (ז) ואמר הלכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים, ר"ל אם אתם אוהבים את דוד ומעלימים את עניניו ממני בחשבכם שיעשה עמכם חסד כאשר ימלוך, אם משדות וכרמים או משררה וכבוד שישים אתכם שרי אלפים ושרי מאות, הנה באמת סכלות זה לכם, כי הוא לא יתן זה לכלכם כי מאין לו כל כך שדות וכרמים? ואין בישראל גם כן כל כך שרים, ואמר זה אל בני ימיני בפרט, לפי שהם היו עבדיו והיו גם כן קרוביו וממשפחתו, ולכן היה לו להתרעם כנגדם על זה יותר: