אברבנאל על שמואל א כ:כא

והנה אשלח הנער לך מצא את החצים ואם אמור אומר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה, רוצה לומר אז אתה דוד קח אותו סימן והדבור אשר תשמע ובא, או קח הנער ובא, כי שלום לך ואין דבר בלב אבי ממה שחשבת חי השם, (כב) אבל אם כה אומר לעלם הנה החצים ממך והלאה אתה דוד לך כי שלחך השם, רוצה לומר האל יתברך הצילך מיד אבי ושלחך, והיה אם כן הסימן אם יאמר והנה, או יאמר והלאה, (כג) ואמרו והדבר אשר דברנו וגו', הוא כאמרו ואם תלך זכור תזכור הדבר אשר דברנו אני ואתה, כי אין בינינו עד כי אם האל יתברך וזהו הנה השם ביני ובינך עד עולם. הנה אם כן ההסתר בשדה היה מעצת דוד, וענין החצים היה מעצת יהונתן להגיד לו בדרך סימן דעת אביו שאול וכוונתו, ועם זה הותרה השאלה הששית: