אברבנאל על שמואל א יט:יח

ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל. זכר הכתוב שדוד בא אל שמואל והגיד לו את כל דרכי שאול ועסקיו בכל הארבעה דרכים אשר כבר עשה להרגו, ועשה זה דוד לפי ששאול היה נמשח על ידי שמואל ודוד גם כן נמשח על ידו והיה שמואל נביא אלקים, והלך דוד אליו לזעוק ממה שהיה שאול עושה נגדו ולבקש ממנו עצה ותנחומין, ושיגיד לו ברוח נבואתו מה יעשה ואיך ימלט את נפשו, אחרי אשר האמין כי מהשם כל משפטו וכל מעשיו מושגחים, ואמר שהלך דוד ושמואל וישבו בניות, וזכר דוד ראשונה ושמואל אחריו לכבוד המלכות. וידמה שהיה ניות מקום סמוך לרמה והיה שם מושב בני הנביאים להיותו מקום מוכן להתבודדותם והלכו שם לבקש את דבר השם, וכן ת"י מדרשא דנביאייא. וחכמינו ז"ל אמרו במסכת זבחים (פרק ה' נ"ד ע"ב) מה ענין ניות אצל רמה? אלא שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם, כלומר בבית המקדש באיזה מקום תבנה. (יט-כ) וכאשר שמע שאול שהיה דוד באותו מקום שלח מלאכים שם לקחת את דוד. וענין התנבאם כלם, ולמה לא חזרו אל שאול, חכמי הגוים פירשו ההתנבאות הנזכר כאן לשון שבח והלול, שהיו משבחים ומהללים לאל יתברך, מגזרת (ישעיה נ"ז נ"ט) ניב שפתים, אבל לא יסבול זה אמרו כאן הגם שאול בנביאים. וענינו אצלי שראה כל אחד מהמלאכים את להקת הנביאים, רוצה לומר את קבוצם, כי להקת הוא כמו קהלת במשמעו והוא הפוך, שהיו הם כלם נביאים, רוצה לומר מגידים העתיד להיות, והוא שימלוך דוד על כל ישראל ושלא ישליט האלקים אל שאול להמיתו, הנה כאשר ראו זה המלאכים וששמואל היה עומד עליהם ומקיים את דבריהם התנבאו המלאכים גם כן, ר"ל התחילו להתבודד ולחשב ונפלו בו ויתנבאו הם גם כן מה שיהיה, ר"ל שימלוך דוד על כל פנים, ומפני זה נמנעו מלקחת את דוד כי לא רצו לשלוח יד במשיח ה' ולא חזרו אל שאול כי יראו את ה' ומאסו בדברי שאול (כא) וכן קרה למלאכים אחרים ששלח שאול שלשה פעמים (כב-כג) וכראות שאול שכל עבדיו נטו לאהבת דוד הלך הוא הרמתה וילך אל אותו מקום ניות ותהי עליו שם רוח אלקים. והבן שלא אמר בזה רוח אלקים רעה, לפי שזה יורה שחל עליו השפע הנבואיי ובעודו הולך בדרך היה תמיד מתבודד להגיע אליו הנבואה ולדעת מה יהיה בענין המלכות, וזהו וילך הלוך ויתנבא, שהוא ההשתדלות להנבא וההתבודדות אליו כמו שזכרתי. ובבואו לפני שמואל התפעל כל כך בראותו אותו שחם לבו בקרבו וקרע את בגדיו ויפשוט אותם ויפול ערום ארצה לפניו בהתנבאותו כל היום ההוא וכל הלילה, וכל זה לחוזק התפעלותו מהמדמה ולשוטטות מחשבתו בדבר ההוא אשר היה נוגע אל לבו כל כך עד שחל עליו רוח נבואיי, וזהו רוח אלקים הנזכר, עד שאמרו הרואים הגם שאול בנביאים? רוצה לומר שהגיע למעלת הנבואה הגמורה כנביאים היושבים שם בניות, ובהיותו שאול מתבודד ומתנבא בביטול החושים, ברח דוד משם והיה לו מקום וזמן להמלט, וילך אל יהונתן להגיד לו כל זה אשר לא היה יודע בו: