אברבנאל על מלכים א ט:ח

והבית הזה יהיה עליון כל עובר עליו ישום וישרוק וגומר. פירשו המפרשים שמלת יהיה, עתיד במקום עבר, וכמוהו (איוב א' ה') ככה יעשה איוב כל הימים, ר"ל ככה היה עושה, וכן כתוב בדברי הימים (דברי הימים ב' ז' כ"א) והבית הזה אשר היה עליון. ואפשר לומר שרמז ירמיהו הנביא כותב הספר הזה בזה אל הבנין האחרון שיהיה נכון בית ה' בראש ההרים, וכאלו אמר והבית הזה אשר זכר שישלח מעל פניו, הנה אחרי כן באורך הזמן יהיה עליון, עם היות שעתה כל עובר עליו יהיה תמה ומשתומם על חרבנו וישרוק כפיו על זה מרוב ההפעלות, (ט) ויכירו כל בני עולם שהיה כל זה בחטאת ישראל על עזבם את ה' אלקיהם. הלא תראה כי נבוכדנאצר כאשר החריב בית המקדש שלח רב הטבחים לירמיה כמו שכתוב בספרו (ירמיהו מ"ב ג') ואמר לו ה' אלקיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה ויבא ויעש כן כאשר דבר כי חטאתם לו ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה, וזה המאמר מורה שגם האומות היו מודים בזה, והיה כל זה התראה ממנו יתברך לשלמה, וכאלו התרה בו בתחלת הבנין בנבואה שבאה אליו הבית הזה אשר אתה בונה וגומר ובאחריתו בכאן, ועם כל קושי הנבואה הזאת, הנה בא בתוכה יעוד הגאולה העתידה, אם באמרו והבית הזה יהיה עליון, כמו שפירשתי, ואם אמרו והיו עיני ולבי שם כל הימים. ובספרי (אמר המגיה לא מצאתי מדרש זה בספרי אבל בירושלמי ברכות פ"ד ה' ע"ג מצאתיו בהדיא) אחז"ל כתוב אחד אומר (הושע ה' ט"ו) אלכה ואשובה אל מקומי, וכתוב אחר אומר והיו עיני ולבי שם כל הימים, הא כיצד? פניו למעלה ועיניו ולבו למטה. וכן אמרו בתנחומא [א"ה לא יכולתי למצוא מדרש זה בתנחומא, עם היות שחפשתי חפוש אחר חפוש, אבל במדרש תהלים מזמור י"א ובש"ר ריש פר' ב' מצאתיו. ואולי טעו המגיהים הראשונים, כי אולי היה כתוב במ"ת, שר"ל במדרש תהלים והם חשבו שהוא במדרש תנחומא, והנה בהרבה מקומות טעו כה"ג כאשר רשמתי ודוק], א"ר שמואל בר נחמני עד שלא חרב בית המקדש היתה השכינה נתונה בהיכל, שנאמר (תלים י"א ד') ה' בהיכל קדשו, משחרב בית המקדש, ה' בשמים כסאו, א"ר אלעזר בן פדת בין חרב בין לא חרב אינו זז ממקומו, שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים, וכן הוא אומר (שם ג' ה') קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה, שאפילו ההר הרי הוא בקדושתו, ראה מה כתיב? (עזרא א' ג') ויבן את בית ה' הוא האלקים אשר בירושלם, א"ר אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בית המקדש, שנאמר (שיר ב' ט') הנה זה עומד אחר כתלנו. וזו נחמה גדולה ותקוה רבה לעם ההולכים בחשך, שעוד יראו אור גדול ופתאום יבא אל היכלו האדון ה' צבאות, יבא אלקינו ואל יחרש יבנה הר ציון יקים סוכת דוד הנופלת ויהיה בית מקדשו עליון למלכי ארץ: