אברבנאל על מלכים א ח:מד

והנה אמר אחרי זה כי יצא עמך למלחמה, ושאלתי למה אמר זה אחרי שכבר נאמר כל זה למעלה? גם למה לא הביא כל עניני ישראל זה אחר זה וענין הנכרי באחרונה? ומה הצורך שהכניס ענין הנכרי בין תפלות ישראל וצרכיו? הנה תשובת כל זה הוא, ששלמה עד עתה זכר כל התפלות אשר יעשו בבית המקודש, אם בדברים שבין אדם לחברו, ואם לעניני הכלל בנצחון המלחמות, ואם בהעצר שמים, ואם בשאר הצרות והחלאים כלם, ואם בענין הנכרי שיבא להתפלל אל הבית הזה, ואחרי שזכר כל זה שהיה ענינו התפלה בבית ובמקום הזה, הביא פרשה אחרת מהתפלות אשר יעשה לא הנכרי כי אם ישראל בהיותם בארץ אויביהם כאשר יתפללו בכוונתם נגד העיר ירושלם ונגד בית המקדש, ובקש מהשם שאעפ"י שאינם מתפללים בבית להיותם שבויים ומאותם הארצות מכוונים לבם אליה ישמע תפלתם, וז"ש כי יצא עמך למלחמה על אויבו בדרך אשר תשלחם, ר"ל שאין ראוי לצאת להלחם כי אם בהיותם נמלכים בשכינה, אם על ידי נביא ואם במשפט האורים והתומים, (מה) הנה אז כאשר יתפללו ההולכים למלחמה דרך העיר והבית הזה, אעפ"י שהם חוץ ממנה ישמע תפלתם ויעשה משפטם, רוצה לומר המשפט הראוי אליהם כפי זכותם. או יהיה ועשית משפטם שינקום נקמתם, והוא כמו (תלים ט' ה') כי עשית משפטי ודיני, (מו) ואמנם אם יהיו הם חטאים ולא יהיו ראויים לתשועה, כי אם להיותם גולים, אחרי היותם בארץ אויביהם שבויי חרב, (מז) וישובו אל אל ובקשו משם אל השם באותם הארצות אשר נשבו שם ויעשו תפלות ותחנונים ויאמרו חטאנו העוינו והרשענו, (מח) ותהיה תשובתם אמתית בכל לבבם ובכל נפשם, ועם זה יעשו תפלתם דרך ארצם, רוצה לומר מכוונות נגד העיר אשר בחרת והבית הזה, על דרך מה שנאמר בדניאל (דניאל ו' י"א) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם, (מט) הנה אז תשמע השמים ועשית משפטם, (נ) והוא שתסלח לעמך את חטאיהם וגם לפשעיהם, שהוא המרד, ויתנם לרחמים לפני כל שוביהם, באופן שירחמו עליהם. והתבונן בתפלה אשר יעשו ישראל בארץ האויבים כמו שזכר, הגדיל והפליא שלמה שתהיה דבקו גדולה ועם ודוי כולל ומלב ומנפש, לפי שלהיות המקום ההוא בלתי מוכן יצטרך יותר ויותר להזמנת התפלה ממה שיהיה בתוך הבית המקודש. והנה לא התפלל שלמה כאן שיוציאם מן הגלות, לפי שלא יספיק לזה קדושת הבית אשר התפללו נכחו ויצטרך להשגחה פרטית נפלאה כפי רצונו יתברך. וה"ר דוד קמחי פירש ורחמום, שיניחום לצאת מהגלות ולשוב לארצם כמו שעשה מלך פרס. והנראה אלי בזה הוא, ששלמה לא בקש בכאן כי אם מה שיתיחס לבנין הבית, ושהתנצל בדברים למה לא בקש על גאולתם ועל פדות נפשם, (נא) במה שאמר מיד כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים וגו', וכאלו אמר וכן תוציא אותם (נב) לפי שתמיד עיניך פתוחות אל תחנת עבדך, ר"ל האיש התם וישר ירא אלקים וסר מרע, ואל תחנת עמך ישראל לשמוע אליהם בכל קראם אליך, ואף שיהיו בגלות משם תשמע תפלתם, ואל יעכב לפניך צדקת הגוים אשר שבו אותם, (נג) כי אתה הבדלתם, ר"ל ישראל לנחלה מכל עמי הארץ כאש' דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבותינו ממצרים, וזה ממה שיחייב להוציאם מגלותם, והוא ע"ד מאמר המשורר (תלים ד' ב') בקראי ענני אלקי צדקי בצר הרחבת לי, ומפני זה שעשית במה שעבר חנני ושמע תפלתי בעתיד, ובזה הותרה השאל' השלישי':