אברבנאל על מלכים א ח:יד

ואמר ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וגומר. והמפרשים אמרו שלא מצינו כאן הברכה שברכם ושהיא כתובה אחר תפלתו, ויראה לי שהברכה בכאן היא התפלה שהתפלל לשם יתברך להיות עיניו פתוחות אל הבית הזה ולשמוע תפלת המתפלל ומתחנן לפניו בזה הבית, כי זו היא ברכה מעליא לעם ישראל. ואולי שכאשר חזר המלך פניו אל העם ברכם ברכה נהוגה, כאלו תאמר ה' עמכם, או שלום עליכם, וזהו אמרו ויברך את העם, ואז התחיל בתפלתו. וממה שאמר וכל קהל ישראל עומד, ידענו שאין ראוי לישב בעזרה כי אם מלכי בית דוד, וכמו שאמר (שמו' ב' ז' י"ח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה'.