אברבנאל על מלכים א ח:טו

ואחרי זה זכר התפלה אשר עשה, והוא אמרו ברוך ה' אלקי ישראל אשר דבר בפיו וגומר, וענינו שיי' אלקי ישראל בחמלתו על עמו ועל נחלתו דבר לדוד מאמר אחד שיזכור. והנה אמר בפיו, לפי שמלבד הנבואה שבאה לדוד על ענין הבית ביד נתן הנביא, הנה עוד באה לדוד עצמו נבואה אלקית על זה עצמו כדי לאמתו בעיניו ולנחמו ולדבר על לבו על זה הענין, כי נביא היה כמו שהוכחתי במה שקדם, וזה מורה באמרו אשר דבר בפיו. ואמר שאותו הדבור הוציאו לפעל וקיימו בשלמות, (תלי' ל"א כ"ד) כי אמונים נוצר ה' ומשלם על יתר וגומר, וזהו ובידו מלא לאמר, כי ידו נאמר על היכולת והכח שבו השלים מאמרו.