אברבנאל על מלכים א ח:יב

פרשה רביעית תספר התפלה והתחנה אשר עשה שלמה בחנכת הבית, והברכה אשר ברך את העם, והזבחים אשר עשה בחנכת המזבח, ושעשה אחרי חנוכתה את חג הסכות, והנבואה אשר באה על תפלתו מאת השם יתברך. תחלת הפרשה אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל, עד ויהי מקץ עשרים שנה, והנה שאלתי בפרשה הזאת ששת השאלות:

השאלה הראשונה ביתור הראשון שבאו בפסוקים בבקשת שלמה, כי הנה אמר בתפלתו ועתה ה' אלקי ישראל שמור לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו וגומר, וחזר לומר פעם שנית ועתה ה' אלקי ישראל יאמן נא דברך אשר דברת לעבדך דוד אבי, ושני המאמרים ענינם אחד:

השאלה השנית ביתור אחר באו בפסוקים במה שבקש שישמע האל תפלתו, כי הנה אמר זה שלשה פעמים זה אחר זה בהכפל עצום, כי הוא אמר ופנית אל תפלת עבדך וגומר לשמוע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום, ואמר עוד שנית להיות עיניך פתוחות וגומר לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה, ואמר שלישית ושמעת אל תחנת עבדך וגומר, והיה הענין אחד בכל המאמרים האלה:

השאלה השלישית ביתור אחר בא בתפלתו, כי בראשונה אמר בהנגף עמך לפני אויב וגומר והשבותם אל האדמה וגומר, ואחרי דברים אחרים אמר וגם אל הנכרי וגומר, וחזר לומר אחריו כי יצא עמך למלחמה, וענין המאמר יראה שהוא עצמו מה שאמר בראשונה בהנגף עמך ישראל, ויקשה אם כן למה נכפל ולמה הכניס תפלת הנכרי בין תפלות ישראל? והיה ראוי לזכרו באחרונה אחרי כל תפלותיהם של ישראל:

השאלה הרביעית בענין התפלות האלה שזכר בישראל, כי אם היה הענין תלוי כלו בתשובת המתפלל ומעשיו הטובים, אם כן מה היה קדושת הבית ומעלתו? כי הנה בכל מקום שישב האדם בין בארץ ישראל או בחוצה לארץ כשישוב אל ה' ירחמהו, וכמאמר משה בפרשת כי תוליד בנים (דברי' ד' כ"ט) ובקשתם משם את ה' אלקיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך, ואם שערי תשובה בכל מקום לא ננעלו, מה היה ענין הבית ומעשהו? השאלה החמשית למה לא בקש שלמה מהשם ית' שיעשה נסים ונפלאות בבית המקודש? שהוא הדבר היותר מפורסם ממעלת הבית וקדושתו, וכבר זכרו חכמים זכרונם לברכה במסכת אבות (פר' ה' מ"ה) עשרה נסים שנעשו בבית המקדש, ויקשה אם כן למה לא התפלל שלמה עליהם? השאלה הששית כי הנה בדברי הימים (דברי הימים ב' ז' ב' ג') כתוב שאחרי תפלת שלמה ירד אש מן השמים ותאכל את העולה ואת החלבים, ושראו כל העם האש יורד מן השמים וישתחוו על הרצפה וירונו וישאו קולם הודו ליי' כי טוב כי לעולם חסדו, והדבר הזה לא נזכר בכאן, ויקשה אם כן למה לא זכר הנס המופלא הזה הנביא ירמיהו שכתב ספר מלכים? בהיותו הגדול שבנסים והמפורסם שבהם, בהיות שכתב דברים אחרים אינם במעלה כמוהו, וזהו ספק עצום מאד.

והנני מפרש פסוקי הפרשה באופן יותרו השאלות כלם:

אז אמר שלמה וגומר. ספר הכתוב שכאשר ראה שלמה הענן אשר התחדש בקדש הקדשים בדרך נס מבלי היות שם דבר טבעי יחייבהו, אמר בקול גדול לכל העם ה' אמר לשכון בערפל, וכוון בזה לשני דברים. האחד כולל, והוא שיי' אמר ורצה לשכון ולהשגיח בעול' החומרי העכור הזה, שהוא כלו חשך ענן וערפל, כי הנה התאמת לו זה כאשר ראה אותו דבר המפליא והמתמיה המורה על דבקות ההשגחה בארץ. והשני הוא פרטי, כי השם יתברך רצה וגזר אומר לשכון בבית ההוא, ורצה זה שלמה מפאת הערפל שנתחדש בדביר והוא הענן שבא שמה אחרי בוא הארון, כי היה הענן ההוא רומז לשכינה, וכן מצינו בתורה שאמר (שמו' כ"ט מ"ה) ושכנתי בתוך בני ישראל, והיה הענין שירד כבודו בענן במקום המקודש. וחז"ל אמרו במכילתא, כי כשאמר האל יתברך (ויקרא ט"ז ב') כי בענן אראה על הכפורת, רמז להם כי בענן אראה בבית עולמים בימי שלמה, וכמסכים לזה תרגם יונתן השם אתרעי לאשראה שכינתיה בירושלם, תרגם ערפל בירושלם, להיותו המקום המיוחד לשכון שם ענן הכבוד. וכפי דרך הפשט הזה שזכרתי יהיה בי"ת בערפל בי"ת הסבה, ויהיה שיעורו אז אמר שלמה בסבת הערפל שראה ה' אמר לשכון, ר"ל בבית הזה, (יג) וזהו שהמשיך לומר בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמי', ר"ל אחרי ששכן כבודו בבתינו הנה אם כן בבוא לבנין התכלית המעולה הזה כבר נוכל לומר באמת ובתמים שבנה בניתי בית זבול לך, כי עד עתה כל עוד שלא נראה הענן לא נודע שהיה הבית זבול ומעון לו ית', ועתה כשבא הענן ידענו שבנה בניתי בית זבול לך ר"ל השמים שנקרא זבול קדשך, ואמר זה על דרך משל כאלו השם יתברך הוא כאדם הדר בבית אחד שהוא בית זבולו. ואמר עוד מכון לשבתך עולמים, להגיד שלא יהיה הבית הזה כגלגל וכנוב וכגבעון, שעם היות שהיה שם אהל מועד הנה לא היה אחד מהם בית עולמים ולזה לא נתקיימו זמן רב, כי לא היו הם המקום אשר בחר השם לשום שמו שם כי אם זה המקום שהוא הר המוריה והוא אשר יהיה לעולמים. וכפי קבלתם ז"ל כי בו בנה אברהם מזבח ועקד את יצחק בנו ואמר עליו (בראשית כ״ב:ג׳) ה' יראה, שלדורות יראה שם כבודו, וככה קבלו ז"ל (מיימוני הל' ב"ה פ"ב) שאותו מקום בו בנה נח מזבח בצאתו מן התיבה, ובו בנו הבל וקין מזבח לש"י, ובו בנה אדם גם כן מזבח ומשם לוקח חומרו, כמו שאמרו (ב"ר י"ז ע"ג) אדם ממקום כפרתו נברא, ואולי שכוון לכל זה באמרו מכון לשבתך עולמים, ר"ל שזה היה בעולמים ובדורות הראשונים מכון לשבתו, כי בו ירד שכינתו על המזבחות אשר נבנו בו, ולזה אחרי בנין זה הבית נאסרו הבמות כלם ולא יוכל אדם לזבוח בהם כי אם בזה הבית בלבד. ונוכל עוד לפרש זה המאמר בלשון תפלה, אמר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שיהיה הבית הזה מכון לשבתך לעולמי עד תמיד.