אברבנאל על מלכים א ו:כא

ואחרי כן ספר שכן עשה להיכל, וז"ש ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור, שאמר זה על ההיכל שצפהו זהב גם כן כמו שעשה לדביר. והנה זכר כאן ויצף מזבח ארז, להודיע שנעשה מזבח הזהב אבנים שלמות כמו שצותה תורה (דברים כ"ז ו') והיה בנינו כאשר נבנו כותלי הבית ושצפהו עצי ארזים כאשר צפה הבית ארזים, וכן יזכור שצפה אותו המזבח זהב כאשר צפה הבית זהב, הנה אם כן לא נעשה מלאכת המזבח הזה עם מלאכת שאר הכלים ובזמנם, לפי שלא היה כלו זהב כמו הם ולא היה מנחשת כמזבח העולה ושאר הדברים שנעשו מנחשת, אבל היה מאבנים ומצופה עצים וזהב מלמעלה, ולהיות חומרו כחמר הבית בכל משפטיו נעשה כאשר נעשה הבית ונזכר בספור הבית, וזהו הטעם הישר אצלי בזה. והמפרשים אמרו שלפי שהיה מכוון כנגד הדביר נזכר סמוך לזכרון הדביר, ולזה אמר וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב, ירצה באמרו בכל קירותיו וגגו שהכל צפה זהב. ואמנם אמרו ויעבר ברתיקות זהב לפני הדביר, היה להגיד שעשה כותל מבדיל בין הדביר וההיכל, שהיה אותו כותל במקום הפרוכת שעשה משה להבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים, והיה באותו כותל פתח ודלתות והיו בהם בריחים בשלשלאות זהב כלפי ההיכל, והם הנקראים רתיקות. ואמנם אמרו עוד ויצפהו זהב, אינו חוזר לרתיקות, כי אם לכותל שהיו בו, שאותו כותל המבדיל הדביר מההיכל שהיה אמה רחבו צפה ארזים וצפה גם כן זהב משני עברותיו, ר"ל מצד הדביר ומצד ההיכל: