אברבנאל על מלכים א ו:כב

והנה אמר עוד ואת כל הבית צפה זהב עד תום כל הבית, לפי שלמעלה זכר שצפה זהב כותלי הבית ולא אמר דבר מהתקרה, ולכן חזר לומר ואת כל הבית צפה זהב עד תום כל הבית, רוצה לומר כי מה שנחסר מצפוי הבית והוא התקרה כסהו גם כן זהב, באופן שהיו הכותלים והתקרה כלם מצופים זהב, ואחר כך יספר איך צפה וכסה הקרקע גם כן זהב, באופן שכל הארבעה כותלי הבית והכותל המבדיל והתקרה אשר למעלה מהבית והקרקע כלו היה זהב. וראוי שתדע שדוד ע"ה נתן לשלמה בנו שבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים, וכאן נאמר שטח אותם זהב טהור, וה"ר דוד קחמי כתב שהכסף היה לטוח שאר הבתים חוץ מההיכל והדביר. וחז"ל (שמות רבה פרק ל"ה דף קנ"ב ע"ב) אמרו לטוח קירות הבתים, וכי כסף היה? אלא למה קורין אותו כסף שהיה מכסיף כל בעלי זהבים. והרלב"ג כתב בפירושו לדברי הימים, שמה שאמר הכתוב (דברי הימים א' כ"ט ד') שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מוזקק לטוח קירות הבתים, שאמרו לטוח קירות הבתים חוזר לזהב שזכר לא לכסף. והנראה אלי בענין הזה הוא שדוד חשב שקירות הבתים יצפו כסף, ר"ל על האבנים שישימו הכסף עליהם, ושלמה כאשר נתעלה בגודל לבבו מכל אשר היו לפניו חדש בזה שני דברים, האחד שצפה האבנים בלחות ארזים, והשני שצפה הארזים ההם זהב טהור, ולא חשש לצפוי הכסף לפי שהיה מיוחס לצפותו על האבנים, והוא הניח הארזים עליהם וצפה אותם זהב והיה המלאכה יותר מתעשרת הרבה, ואמנם הכסף אשר הניח דוד שם אותו עם שאר הדברים אשר הניח באוצרות בית ה' כמו שיזכור, ולא עשה מהם מלאכה. וכבר נודע במלאכת הזהב שאין ראוי לצפותו על אבן, כי מפני לחות האבנים וקורם יחשך ויפסד קודם זמנו, וכאשר יהיה על העץ יתמיד זמן רב בזהבו ולא יפסד ולא יחשך, ולזה היה זהב סגור, רוצה לומר מזוקק, שהסירו ממנו כל הפסולת ונשאר בתכלית שלמותו כדי שיעמוד זמן הרבה ולא יפסד, וכל זה הורה על מעלת שלמה וגודל לבבו ורוב עשרו ונדיבותו בהוצאה: