אברבנאל על מלכים א ו:יז

ואחר שזכר שעשה זה בדביר זכר שעשה כמוהו בהיכל, והוא אמרו מיד וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני, ר"ל שההיכל שהיה ארבעי' אמה ארכו והוא לפנים מן האולם, שגם כן צפהו ארזים מבפנים. וכבר ידעת שמה שנזכר כאן שהיה הדביר עשרים אמה קומתו אפשר לפרשו על הכותל שהיה מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים, ואפשר לפרשו על עצם הדביר שהיה מעשרים אמה בגובה לבד עם היות ההיכל שלשים אמה קומתו, או על חלוף הצפויים שהיו בו עשרים האמה מצופים זהב ועשרה אמות צפה אבנים ומרגליות כמו שזכרתי. ואמנם אמרו הוא ההיכל לפני, פירושו הוא ההיכל אשר לפנים מן מהאולם, כי היו נכנסים הכהנים ראשונה באולם, ולפנים מהאולם היה ההיכל, ולפני לפנים היה הדביר, או נאמר שנקרא ההיכל לפני לפי שהוא לפני הדביר וסמוך אליו, וכפי הפירוש הראשון יהיה מלת לפני כמו בתוך ובפנים, ושהיה ההיכל אחרי האולם, וכפי הפירוש השני יהיה מלשון קדימה, שהיה קודם הדביר, ומאשר מצאנו שנקרא קדש הקדשים לפני ולפנים, ראוי שנאמר שהוא מהפירוש הראשון ואינו מהשני. וחז"ל אמרו הוא ההיכל לפני, שכל הפונים היו פונים בו והא מובן שלישי, אמרו במסכת ברכות (פ"ד ל' ע"א) היה עומד בחוצה לארץ יכוון את לבו נגד ירושלם, שנאמר (בסי' ח' מ"ד) והתפללו אל ה' דרך העיר, היה עומד בירושלם יכוון את לבו נגד בית המקדש, שנאמר (שם) והתפללו אל הבית הזה וגומר. עוד ספר הכתוב ענין אותם לחות הארז והברוש אשר צפה בהם הקרקע והכותלים, (יח) ואמר שלא היו חלקות אבל היו מצויירות מפותחות, וז"ש וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה, ר"ל והארז אשר צפה בו הבית מבפנים כמו שזכר, היה מלאכתו וציורו מקלעת פקעים ופטורי צצים, וכפי תרגומו פקעים הם צורות ביצים, ומקלעת פירושו צורת, כמו (בסימן ו' ל"ה) וקלע כרובים, שפירושו צורת כרובים. וה"ר לוי בן גרשום פירש מקלעת מלשון (שמו' א' כ"ה כ"ט) יקלענה בתוך כף הקלע, שהוא לשון הוצאה, והטעם שהיה מצוייר באותם לוחות הארז הוצאת הצמחים אלו הפקעים בעת אשר הם מתחילים לציץ ציץ, כי בראשונה יהיו כמו פקעים והם דמות ביצים ששני ראשיהם חדים, ואחר זה יפריחו מהשרש כעין גביעים משוקדים ומתוכם יצא הפרח והם הציצים. והיותר מתישב הוא שקלעים הם היריעות, ושציירו בלוחות הארז קלעי המשכן לכבוד ולתפארת ולזכרון קדושה. וראה כותב הספר לתת סבה למה לא היה הבית כלו אחד ומה היה הצורך לחלק ולהבדיל הדביר מההיכל כמו שזכר, ולמה היה הדביר קדש הקדשים וההיכל היה קדש בלבד, ואמר שהיה סבת זה כדי לתת בדביר את ארון האלקים שהוא הקדושה היותר עליונה שבבית האלקים, וז"ש (יט) ודביר בתוך הבית פנימה הכין וגומר, ר"ל הנה הכין הדביר בתוך הבית פנימה, ר"ל לצד המערב כמו שכבר נזכר, הנה היה זה לתתן שם את ארון ברית ה', ומל' לתתן מקור, כמו לתת, והנון נוספת כמו (אסתר ח' י') באבדן מולדתי. וחז"ל אמרו (שקלים ט' ע"א ועיין מיימוני הלכות ב"ה ריש פ"ד) שבזה רמז אל הבנין אשר עשה שלמה תחת קרקע הדביר לגנוז שם את הארון, לפי שהיה נודע אליו שעתיד היה הבית ליחרב, ועשה אותו מקום במטמוניות עקומות ועקלקלות, והניח האבן על פי המקום ההוא ועל האבן ההוא היה הארון, ויאשיהו גנז שמה הארון וצנצנת המן ומטה אהרן ושמן המשחה. ואפשר לומר שמתוך הנבואה שבאה לו כמו שנזכר למעלה נתעורר לעשות זה. ואחרי שזכר שצפה הכותלים עץ ארז והקרקע גם כן, ספר איך צפה אותם העצים כלם זהב, (כ) וזכר שראשונה צפה הדביר זהב ואחר כך שאר הבית וההיכל, וזהו שאמר ולפני הדביר עשרים אמה וגומר ויצפהו זהב טהור, ר"ל ולפנים בדביר שהיה עשרים אמה ארכו ועשרים רחבו ועשרים קומתו צפה זהב טהור. והנה ראה לזכור כאן אורך ורוחב ועומק הדביר עם שכבר זכרו, להגיד שעם היותו מרחק רב לארכו ולרחבו ולקומתו עכ"ז צפהו כלו זהב טהור.