אברבנאל על מלכים א א:טו

ותבא בת שבע. ספר הכתוב ששמעה בת שבע בדברי נתן הנביא ובאה אל המלך דוד בהיותו זקן מאד וחלש הכחות, ואבישג השונמית היתה משרתת אותו שהוא המורה עוד על חולשתו, ואמר זה כדי להעיר על שתי הסבות הראשונות אשר זכרתי למה שספר הכתוב כאן ענין אבישג, והם שעם היותו כל כך חלש ונעדר הכח התעורר כאיש מלחמה לענין המלכת שלמה, ושלא היו באות נשי המלך לפניו לא לשרתו ולא לראותו, ושלא עשה אז דוד מה שעשה מפני שנזקק אל בת שבע, כי הנה לא קרב אליה לפי שהיה זקן מאד ואבישג היתה שמה בבוא' לפני המלך, אבל עשאו מלבו ומפי הגבורה, (טז) ולכן שאל את בת שבע כשבאה החדרה לפניו מה לך, ר"ל מי הביאך עד הלום ומה הצורך אשר הביאך הנה? וראה נועם דברי האשה החכמה הזאת, ואיך היא תקנה הדברי' יותר בשלמות מאשר צוה לה הנביא, כי הנה כללה בדבריה חמשה דברים נאותים להגיע אל מבוקשה.