אברבנאל על שמואל ב ז:כא

בעבור דברך וכלבך עשית וגו', רוצה לומר החסד הזה אשר ידעת לזרעי אני חושב שנתת אותו שכר על מה שדברתי לבנות את הבית ועל אשר היה עם לבבי לבנות בית לשמך הגדול, כי לא היה דבורי ולבבי ראוי והגון לחסד הגדול הזה, אבל בעבור דברך וכלבך, כלומר בעבור הגזירה אשר גזרת וכפי רצונך וחכמתך עשית החסד הגדול הזה, לפי שלדברים האלקיים אין ראוי שיבוקש תכלית אחר כי אם חכמתו ורצונו יתברך. ודברך היא החכמה והגזירה הנגזרת לפניך יתברך, וכלבך, רוצה לומר דבר זה נמשך אל הרצון ולא אל תכלית אחר. ואמרו להודיע את עבדך, ירצה שכפי חכמתו ורצונו היה החסד שעשה ומה שרצה להודיעו אליו ע"י הנביא, כי אם היות שיחפוץ האל יתברך בהמלכת זרעו מה היה ההכרח שיגידהו ויודיעהו לדוד? אין לזה אם כן תכלית אחר כי אם חכמתו ורצונו: