אברבנאל על שמואל ב כב:ה

ואמרו כי אפפוני, כאשר אפפוני משברי מים והם בגלי הים העצומות, ונחלי בליעל יבעתוני, ר"ל ונחל בליעל והוא עמוק מעוות הדרך והמסוכן מאד, שהוא משל לאויבים העצומים והחזקים המבקשים את נפשו, וג"כ המשילם (כפי דרך השיר לכפול הענינים במלות שונות) לכאבים החזקים שהם אותות המות, והוא אמרו חבלי שאול סבוני קדמוני מוקשי מות, שהם הכאבים הבאים מחמת המיתה, וקרא מוקשים אותות המות, הנה עם כל הצרות האלה בהיותי כבר מוטבע בים ונכנס בבטן שאול כאלו אני מת ובטל מן העולם, לא אמנע עצמי מן הרחמים, (ז) אבל בצר לי אקרא ה' ואל אלוה אשוע, ר"ל אקרא שם ה' המורה על הרחמים, ואושע אל אלוה המורה על היכולת המוחלט, וישמע מהיכלו קולי, רוצה לומר שעם היות ה' בשמים הכין כסאו והוא הנקרא היכלו, הנה עכ"ז לא עמד מרחוק לצעקתי, אבל באותה שעה שקראתי שמע מהיכלו קולי כאלו היתה נכנסת שועתי באזניו וקרובה אליו מאד. ובמדרש תהלים (מזמור י"ח) דרשו הפסוקים האלה על הגליות, אמרו משברי מות בבבל, נחלי בליעל במדי, חבלי שאול ביון, מוקשי מות באדום. רבנן אמרי למה כתוב בראשונה מות וברביעית מות? לפי שזו החריבה בית ראשון וזו החריבה בית שני, ר' אבא בר כהנא אמר זו גזרה שמד וזו גזרה שמד. בצר לי אקרא ה' בבבל, ואל אלקי אשוע במדי, וישמע מהיכלו קולי ביון, ושועתי לפניו תבא באזניו באדום. ר' פנחס אמר למה יזכיר בשלישית היכל? לפי שכל ימי יון היה ההיכל קיים. וחלוף השביעי והשמיני הוא בפסוק כי אפפוני משברי מות, שאמר במקומו בספר תהלים אפפוני חבלי מות, ולא אמר כי בתחלת הפסוק, ובמקום משברי הביא חבלי. והסבה בזה שאמרו כאן כי אפפוני, פירושו כאשר אפפוני, כמו שאמרתי שהיתה גזרת המאמר בצר לי אקרא ה', ולפי שלא יטעה הקורא לחשוב שמלת כי היא נתינת טעם למעלה ממנו, לכן כאשר כתב המזמור בספר תהלים הסיר מלת כי, ואמר אפפוני, וביאר שמשברי מות היה רצונו בו על הכאבים ועל החבלים, ולזה אמר חבלי מות במקום משברי מות. החלוף התשיעי הוא שאמר בכאן נחלי בליעל, ושם אמר בתוספת הוי"ו ונחלי בליעל. והסבה בו לפי שבכאן היה משל אחד משברי מות ונחלי בליעל ששניהם מזעף הים והמונו, והיה כפל הענין במלות שונות, אבל בספר תהלים למה ששנה ואמר חבלי מות היה אומרו נחלי בליעל משל שני, ולהבדילו מחבלי מות הוסיף הוי"ו ואמר ונחלי בליעל, לרמוז שהוא משל ודבור שני. החלוף העשירי באמרו בכאן חבלי שאול סבוני, ובספר תהלים אמר חבלי שאול סבבוני, וגם זה לתוספת ביאור היה, שלא נחשוב שהיתה כוונתו בסבוני מענין הסבה כי אם מענין ההקף, ולזה אמר סבבוני. החלוף הי"א הוא באמרו בכאן בצר לי אקרא ה' ואל אלקי אקרא, ובספר תהלים אמר בצר לי אקרא השם ואל אלקי אשוע. והסבה בזה הוא ליפות הדבור, שלא יאמר שתי פעמים אקרא זה אחר זה, ולכן אמר בשנית אשוע. החלוף השנים עשר הוא באמרו בכאן וישמע מהיכלו קולי, ובספר תהלים הסיר הוי"ו ואמר ישמע מהיכלו קולי. והסבה בזה היא שכאן היתה השירה על הצלותיו שכבר עברו ולכן אמר בלשון עבר וישמע, אבל בספר תהלים שסדר הדברים הראויים שיאמר המתפלל, עשאו לשון עתיד באמרו ישמע וגומר. החלוף השלשה עשר שאמר בכאן ושועתי באזניו, ובספר תהלים אמר ושועתי לפניו תבא באזניו. והוא תוספת דברים. והסבה בו לפי שתוארי הגשמות משוללים ומרוחקים מהאל ית' ולא יאמר בו אזנים כי אם על צד המשל להישרת הענין ולהורות על השגחתו יתברך, ולזה שם אמר ושועתי לפניו שהוא ספור הענין ואמתתו, ואמרו עוד תבא באזניו הוא משל אמרו לפניו, כאלו בזה הורה שאמרו באזניו הוא משל, ופירושו שבאה לפניו ית' שועתו: