אברבנאל על שמואל ב כב:ח

ותגעש ותרעש הארץ וגומר. אחרי שזכר שבצרותיו קרא אל ה' והושיעו, אמר שהאל יתברך לתשועתו עשה באויביו שבעה מיני עונשים משונים זה מזה, והם שבעה מיני שלוחי ההשגחה בעולם הזה. האחד רמז באמרו ותגעש ותרעש הארץ ומוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו, רוצה לומר שהאל יתברך כדי לצילו מאויביו פעמים ירעיש הארץ ירגיש ממלכות להעניש האויבים להמם ולאבדם, והוא על דרך שאמר (תהלים מ"ו ז') המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ, וזה המין מהעונש מצינו בעדת קרח, ועליו אמר ותגעש ותרעש הארץ ומוסדות השמים, שהיא הארץ להיותה מרכז העולם אשר עליה תסוב הגלגל, הנה מוסדות השמים הארציים ירגזו ויתגעשו, וזה לפי שחרה לו ומי יעמוד לפניו בחרון אפו? האמנם לפי שבספר תהלים אמר במקום זה ומוסדי השמים ירגזו, יראה לפרש ומוסדות השמים מוסדות ההרים העליונים שלגבהם יתוארו בשם שמים, כאמרו (משלי כ"ג ה') כנשר יעוף בשמים, ואמר (דברים א' כ"ח) ערים גדולות ובצורות בשמים, והוא החלוף הארבעה עשר. וענין המאמר שהאל יתברך להעניש אויביו ולהציל את עבדו פעמים ירעיש הארץ, ויהיה זה בהיות הרוח החם בבטן הארץ, וזהו אמרו ויתגעשו כי חרה לו, שהוא מענין חום דומה על רוב הכעס, הנה העונש הזה אם כן הוא ביסוד הארץ: