אברבנאל על שמואל ב כב:מג

והחסד התשיעי הוא אמרו ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדיקם ארקעם, רוצה לומר ששאול ואבשלום וכל אויבי דוד אשר מתו לא נשאר להם זרע של קיימא בכבוד וכלם כבגד יבלו, והיה זה מהשגחת השם לבלתי ישארו בניהם אשר יקומו מאחריהם אויבי דוד ושונאי נפשו, ועל זה אמר ואשחקם כעפר הארץ, שבזכותו מתו אויביו הם ובניהם ונעשו שפלים ונבזים כעפר האדמה, ולא אמר זה להיותו פועל זה בעצם, כי אם לפי שהיה זה בזכותו ובעבורו. ובספר תהלים במקום שאמר כאן כעפר הארץ, אמר שם כעפר על פני רוח, והוא חלוף ס'. והיה זה להוסיף ביאור, שאין הכוונה כעפר הארץ המדובק זה בזה עם רוב הלחות שיתחזק כאבן, כי אם כעפר על פני רוח שישאנו הרוח ולא ישאר ממנו דבר נח ושקט במקומו, וכאמרו כדומה לזה (הושע י"ג ג') כמוץ יסוער מגורן. גם אמר כאן אדיקם ארקעם, ואמר בספר תהלים אדיקם לבד והוא חלוף ס"א. והוא ליפוי המאמר, כי אדיקם הוא מגזרת דק, רוצה לומר שיעשה את האויבים דק ככפור על הארץ, וכפי כוונת המאמר לא היה מקום עוד לארקעם: