אברבנאל על שמואל ב כב:מב

והחסד השמיני הוא אומרו ישעו ואין מושיע אל השם ולא ענם, רוצה לומר שעם היות המשנאים הקמים עליו מבני ישראל ויזעקו אל השם בצר להם שיעזרם ויפלטם, הנה האל יתברך לא שמע אל צעקתם ולא קבל תפלתם להיותם כנגד דוד, וזהו ישעו ואין מושיע אל השם ולא ענם, והוא על דרך (במדבר ט"ז ט"ו) אל תפן אל מנחתם, והמאמר הזה יורה שהיו מבני ישראל אחרי היותם משועים אליו יתברך. והמפרשים פירשוהו על האומות, והוא מחכמינו ז"ל במדרש תהלים (מזמור י"ח) ואמת יורה דרכו. ובספר תהלים במקום ישעו אמר ישוועו והוא חלוף נ"ח, והוא מבואר שהיה לישר הדבור, כי הכוונה בו על הצעקה אשר שרשה שוע. גם במקום שאמר כאן אל השם כתב שם על השם והוא חלוף נ"ט, והיה זה ליפות הדבור והוא על דרך (שמואל א' א' י') ותפללל על השם: