אברבנאל על שמואל ב כב:יב

העונש הרביעי הוא מה שיעשה הקב"ה באמצעות יסוד המים וגשם שוטף, כמו שהיה בדור המבול, ועליו אמר וישת חשך סביבותיו סכות חשרת מים עבי שחקים, רוצה לומר שפעמים יהיה הגשם והעננים והחושך הקודמים אליו והמתחייבים ממנו כולם לתשועת ה', כי יכה האויבים ברבוי הגשמים, כמו שעל כדומה לזה היה דוד אומר (שם ס"ט ב' ג') הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבולת שטפתני ולרבוי הגשמים אמר שישית הקב"ה חושך, כמו לקדרות העבים ורבויים שימנע מעבור בהם ניצוץ השמש להאיר על הארץ, וזהו חשרת מים עבי שחקים, וחשרת הוא קשור העבים זו בזו, וכל הדברים האלה הוא משל לנצחון האויבים והשחתתם, ובפסוק הזה בא החלוף הט"ז שאמר בכאן וישת חשך סביבותיו סכות, ובספר תהלים אמר ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו, ועשה זה לתכלית הביאור, שלא נחשוב שהיתה כוונתו שסכות הם החשך, כי החשך הוא העדר האור, וסכות הן העננים והעבים העכורים, ואמר ישת חושך סתרו לבאר שהחושך שזכר הוא לבד להסתרת האור, וסביבותיו חוזר לסכות לא לחושך שהם העבים, ולפי שהיה זה עונש רביעי נבדל מהקודם, אמר בספר תהלים וישת חושך בוי"ו, להורות על היותו עונש אחר מחולף מהקודם. ובא בזה הפסוק גם כן חלוף הי"ז שכאן אמר חשרת מים, ובספר תהלים רצא לבאר מלת חשרת, ואמר חשכת מים, שהוא נאמר על קשור העבים אשר ימנעו האור ויבא משם החשך: