אברבנאל על מלכים ב כ:יב

בעת ההיא שלח וגומר. ראוי שתדע כי אעפ"י שהיה סנחריב מושל בבבל, כמו שיראה ממה שאמר במה שקדם ויבא מלך אשור מבבל, הנה היה שם מלך אחר שהיה תחת יד סנחריב והיה נותן לו מס שנה בשנה, כי כן היה מנהגו עם כל המלכים שהיה כובש אותם, ונמשכה המלוכה מבבל למלכי אשור עד שבא נבוכדנאצר מלך בבל שהיה בראשונה תחת יד מלך אשור והחזיק במלכות בבל בהחלט, ונמשך מלכות בבל לו ולבנו ולבן בנו עד ע' שנה, וכאן ספר הכתוב שבראדך בלאדן בן בלאדן שהיה מלך בבל בפרט ומלך אשור בכלל, והוא אשר מלך אחר אסרחדון בן סנחריב, שלח ספרים ומנחה אל חזקיהו, כי שמע שחלה ונתרפא. ובדברי הימים נאמר כמו שזכרתי, שגם כן שלח לדרוש את המופת אשר היה בארץ מצל המעלות אשר שב אחורנית במעלות אחז ושמע חזקיהו דבריהם, והנכון כי למה שהיה חזקיהו אויב את סנחריב ואת זרעו הנה בראדך זה אשר קם במקומו והיה גם כן שונא ואויב לכל זרעו ראה להתחבר באהבים עם חזקיהו להיותם שניהם שונאים את כל זרע סנחריב, וזה היה גם כן מענין שליחותו: ולפי שחזקיהו נתרצה בזה לכן אמר וישמע אליהם חזקיהו, רצה לומר ששמע אליהם והסכים עמהם להיותם שונאים ואויבים לכל באי סנחריב, ובישעיהו כתוב וישמח אליהם והענין אחד. וכדי לכבדם הראם את כל בית נכתה, רצה לומר כל בית גנזיו והדברים החמודים שהיו לו והשמן הטוב הוא שמן אפרסמון הנקרא בלע"ז בלש"אמו שלא ימצא בכל העולם כי אם ביריחו, והוא בכרם אחד ועצו כעץ גפן, ומריחו ותועלתיו כתבו הטבעיים דברים גדולים, ומפני זה נקראה העיר יריחו מפני ריח השמן ההוא. ובפרקי ר' אליעזר (פרק נ"ב) כתוב שהראה להם את קדש הקדשים, ושפתח את הארון והראה להם את הלוחות, ואמר להם באלה אנו עושים מלחמה ונוצחים, וכפי מה שנאמר בדברי הימים (דברי הימים ב' ל"ב) ייחס הקב"ה לחזקיהו אשמה וחטא במה שעשה בזה, אם לפי שהתגאה בהצלחותיו ובבוא השלוחים ההם אליו מבבל, ואם לפי שהראה להם כל בית גנזיו וחמודותיו, ואם לפי שהם באו לדרוש המופת אשר היה בארץ והיה ראוי שחזקיהו יספר אליהם את מעשה ה' כי נורא הוא וחסדי ה' יזכיר תהלות ה', ולכן נאמר שם וכן במליצי שרי מלך בבל המשלחים עליו לדרוש המופת אשר היה בארץ עזבו האלקים לנסותו לדעת כל בלבבו, ואמר ולא כגמול עליו השיב חזקיהו כי גבה לבבו והיה עליו קצף ועל יהודה וירושלם, ועל זה אמר בכאן שיעדו הנביא הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך וגומר (יח) ומבניך אשר יצאו ממך וגומר. והנראה אלי כי עם היות דבר בלתי ראוי לשלם ירא אלקים כחזקיהו להתגאות בהצלחותיו אחרי שהיו מאת האלקים, שאין ראוי מפני זה שנאמר שבעונו נחרב ירושלם וגלתה יהודה ונשרפה בית קדשנו ותפארתנו, חלילה לאל מרשע שיעשה מכה רבה וחרבן מופלג אשר כזה בסבה קטנה בגאות חזקיהו, והנה לא ראינו שהנביא הוכיחו על זה ולא אמר לו יען אשר עשית את הדבר הזה או יען אשר לא גמלתני על אשר עשיתי עמך ושאר הדברים המורים על היותו כפוי טובה נגדו יתברך, ועוד שאם היה שחטא בזה הנה ישראל מה עשה? ולמה בזה העון יכשלו כל בני יהודה וירושלם? והסברא תורה אחרי שבאו השלוחים אליו שהיה ראוי שיכבדם ויראם בית גנזיו, ואחרי אשר באו לדרוש המופת אשר היה בארץ שחזקיה יספר לו הענין כלו, ואם היה באופן אחר מלבד שיוכיחהו השם עליו או הנביא מעצמו, הנה חזקיהו היה ראוי שיעשה תשובה מזה כמו שעשה אחאב שהיה רשע גמור, ולכן אומר אני שחרבן ירושלם היה כמוס עמו יתברך חתום באוצרותיו בעון בני יהודה ועבודתם הזרה אשר עבדוה ימים רבים, ולהיות ישראל בלתי שומטים הארץ ויתר עונותיהם שזכרה התורה, וכאשר גלו עשרת השבטים לא רצה יתברך שיגלו גם כן בני יהודה ובנימן, בזכות חזקיהו שהיה אז מלכם ובזכות בית המקדש שהגינה בעדם, ונתן להם זמן כדי שישובו בתשובה בראותם שאחיהם כל בית ישראל הלכו בלי כח לפני רודף כמו שזכרתי במה שעבר, ולכן כאשר סנחריב חשב לעשות לירושלם כאשר עשו שאר מלכי אשור אל שמרון הצילם הבורא יתברך מידו, כמו שאמר וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי, ולא נחתם גזר דינם כי אם בחטאת מנשה כמו שהעיד הכתוב פעמים. ועתה כאשר חזקיהו הראה לשלוחי מלך בבל כל אשר בביתו ונתגאה באותו כבוד לפי שבאו אליו מבבל, הודיעו הנביא שכל מה שאירע לאבות יהיה סימן לבנים, הוא לא רוצה להוליד בנים והיה עושה עצמו סריס בלתי מוליד, הנה יבאו ימים שמבניו יהיו סריסים, אם באו אליו אנשים מבבל, הנה יבא זמן שיבאו עליו חיל גדול וכבד מבבל, אם עתה הבבליים ראו כל אשר בביתו, ובימים ההם אנשי בבל יראו כל אשר בביתו ויוליכוהו בבלה וגם בניו, רצה לומר זרעו יוליכו שמה ויהיו שם סריסים, אם סריסים ממש ואם שרים כתרגומו כי שתי הדעות ימצאו בזה לחז"ל, (סנהדרין דף צ"ג ע"ב) והם היו דניאל חנניה מישאל ועזריה. שהיו מזרע המלוכה ומן הפרתמים והיו שם שרים ונכבדים בבית מלך בבל. הנה אם כן היה חזקיה לבניו ולזרעו סימן לא סבה פועלת, כי הוא לא חטא כי אם בהתגאות לבו, וגם מזה עשה תשובה כמו שאמר שם ויכנע חזקיהו בגבה לבו הוא ויושבי ירושלם ולא בא עליהם קצף ה' בימי חזקיהו, מורה שקצף ה' היה ערוכה בכל ושמורה לבוא עליהם, ובזכותו האריך השם אפו ולא בא בימיו, והוא אם כן הסיר הקצף מעל ישראל לא שיהיה סבה פועלת אותו, ואמנם מי היה הסבה הפועלת בו המגעת, הוא מנשה כמו שיתבאר: